BunnyHardcore

אני פשוט רוצה להיות שלווה שוב

הוא מחזיק את הלחיים שלי ומנשק בקודקוד של הראש

אני רוטטת בשקט, סמוקה, חמה, עייפה

אצבעות מחוספסות מטיילות לי על העור

מציירות שבילים לצד נהרות, 

פרחים ורודים וצהובים גדלים לי על העור

והוא משקה אותם

מלטף ומנשק עד שיש גינה

מטפח ודואג, תמיד בזמן,

עד שהגינה הפכה ליער ואני במרכזו

אבודה, לחוצה,

עם מצפן שבור ביד שקראתי לו אמון

צפונה? לא, אחורה,

אבל העבר רודף אז אמשיך קדימה

אש, גדולה, 

מעלי, לידי

אני נחנקת, משתנקת

והוא מחזיק את המציץ

מחייך ברכות וממשיך להדליק את העצים

אני צועקת

אני צועקת עליו להפסיק

אבל הוא לא שומע, הוא מדליק

אבל הפעם לא אותי

עכשיו כבר אין יער, והעור שלי מצולק

המצפן שבור והמצית? כבר לא תדליק.

היא הרימה עוד כוסית

שגם את התחתית שלה היא לא ראתה

שקוף? לא, כחול

מתוק? לא, מריר

אבל היא שתתה בכל מקרה

עד שהקירות התפוררו והזמן נמס

עד שההשתקפות שלה במראה חייכה לה כשהיא בכתה

עד שהרגישה את הדופק בידיים, לא, בראש.

אבל מה זה משנה כי היא הלכה עקום

קדימה, אבל לאיזה כיוון?

הכוס מטלטלת בידה, ימינה, שמאלה

שיערה מגן על ראשה, ג׳ינג׳י, לא חום.

הציפורניים שלה ורודות, כי אמרו ששחור זה למכשפות

אז היא בחרה להיות נסיכה,

גם בלי כתר או נסיך או כסא מלכות,

גם בלי ג׳ק או ייגר

גם בלי רצון או חיוך

היא מזגה עוד כוס והמשיכה ללכת

לפעמים כשפצע מגליד הוא מגרד,

ואנחנו מגרדים חזק יותר ויותר בלי לשים לב שאנחנו מדממים…

תנשמו,

גם הרקמה הזו תהיה שלמה שוב יום אחד

She is both,

hellfire and holy water 

and the flavour you taste

depends on how you treat her.

She is a flower

but she isn’t soft

when her petals fall,

they hit like bullets

I’m as high as your hopes of getting in bed with me ;)

היא שמרה אותו בקופסא

אדומה וקטנה מבד נעים

היא תמיד החזיקה אותה קרוב,

שלא יקרה לה דבר, שלא תגנב או תפגע

היא הייתה רק נערה

עם שיער פרוע וחיוך חם

היא חשבה שהעולם גדול, אבל קטן ממנה

היא חשבה שכדי לחיות באמת צריך לחוות

אז היא חוותה

ולא שמה לב איך הקופסא כבר לא הייתה אצלה

הוא החזיק אותה

הוא עטף אותה בשתי ידיו

והבטיח לשמור בכל כוחו עליה

והיא נתנה לו

עד שיום אחד מצאה את עצמה

על ברכיה

כנועה, אבל אחרת

אוספת את הרסיסים שהוא התיר

ואת הקופסא היא כבר לא יכלה להחזיר

היא גם לא רצתה

היא הבינה לאחר מכן

שהקופסא מעולם לא יכלה לשמור בתוכה

משהו שנועד להישבר

העולם עדיין גדול, 

 וקטן ממנה

 
הוא נרדם בידיים של מישהי אחרת,

והיא מדלגת על השיר שלהם

כל פעם מחדש. 

היא מקצרת את שיערה,

משילה מעצמה עוד שכבה שלה

שהייתה שלו

המצית בידה

ספריות שלמות של נאיביות ותמימות 

נשרפות

בפינות החשוכות של מוחה

אז שירדם בידיים של מישהי אחרת,

ואני אמשיך לדלג