BunnyHardcore

ולפעמים אני שואלת את עצמי

האם עומק ההבנה של מי שמולי כלפי

תלויה בעומק ההבנה שלו כלפי עצמו

אני

אני הכלבה התוקפנית

:)

אין לי מושג איך לצרף תמונות לפוסטים בבלוג?

האם הם נעלמו אחרי שהמנוי יגמר?

האתר עובד נורמאלי רק במחשב?

היה לי בוקר קשה זו קניה אימפולסיבית

חדר גדול וחשוך

ואני שוב לבד בלי פנס

מתנגשת ונופלת

מנסה בכוח אבל לא מוצאת את הדרך החוצה

ולומרות שהוא רק חדר, אפילו לא מבוך

אני נשארת שם, ימים, שבועות,

כי גם כדי להגיע לחלון צריך לטפס

ואני כבר לא מטפסת

אני כבר לא מחפשת

לא פתרון, לא יציאה,

אני יושבת בשקט, בחושך

סופגת פנימה כל טיפה ממנו

נותת לו למלא אותי, להציף אותי, לשטוף אותי

אני כבר לא יודעת איפה אני נגמרת והוא מתחיל

אנחנו אחד

ואני לא מקנאה במי שיכנס לחדר אחרי

הפינה הכי פומבית הייתה שלנו

ספת יחיד בדיוק במעבר,

מול הכניסה, מול הבר, מול הבמה

אני ישובה על הברכיים שלו,

החצאית שלי מתקשה להסתיר אותי

חושפת עור בהיר בתאורה כהה

הוא מחזיק אותי בגבי התחתון

מלטף לאט את הקימורים שלרשותו

בכסא לידנו יושב אדון כשלרגליו  נשלטת מתוקה

היא מיישרת אליו מבט ומפסקת את שפתיה בשבילו

אני מחליפה איתה מבט כשהיא מכניסה אותו פנימה

ורואה את הניצוץ שחולף במבט שלה

תאווה טהורה

אני משפילה את מבטי ומאדימה

כל-כך פולשני, כלכך טאבו

אבל היא ממשיכה להחליף איתי מבטים

לוודא שאני עדיין צופה

אני זזה במקומי

והוא מזיז את רגלו תחתי, מוודא שלשבת בנוחות כבר לא אוכל

אני מרימה אליו מבט ורואה זוג עיניים כהות כבר בוחנות אותי

״את צריכה להיות כמוה״ מציין בחיוך משועשע

ואני רק מאדימה יותר

המחשבה לרדת לברכיים ולענג אותו לעיני כולם מטריפה אותי

משתקת מפחד ובו זמנית גורמת לכל תא בגוף שלי לבעור

Supermassive black hole מתחיל להתנגן ברקע

ועל החדר יורד גוון אחר של אפור

אני מרגישה את ידו יורדת מגבי

זוחלת מטה

מרימה את החצאית שלי

התחת שלי עוד אדום וכאוב מההפלקות

והוא דואג להשוויץ בו לכל מי שצופה

הוא משחיל יד לתחתון שלי ומשפשף את הדגדגן שלי דרכו

לוכד את מבטי ומגלה עיניים מפוחדות

מבוישות

הוא לא שואל לרשותי וממשיך ללחוץ

הכוס שלי נפוח וחם תחת המגע שלו והגניחות שלי מתגברות בהדרגה

השיער שלי מפוזר סביב כתפי ופני ונותן מחיצת הפרדה ביני לבין כל העיניים שבוחנות אותי,

הוא ממשיך לשרבט צורות עם האצבע שלו על הפתח שלי

הנוזלים שלי משאירים את האצבעות שלו לחות ודביקות, נוצצות קלושות בחושך

האדון שיושב לצידנו בוחן אותנו, ואיתו הנשלטת שלו

וכשסובבתי את ראשי גיליתי שהם לא היו הצופים היחידים שלנו

החזרתי את הראש שלי לשקע צווארו במהירות

כלכך הרבה עיניים בוחנות את  כולי

את התחת הבהיר שמבצבץ

את הפטמות הזקורות

את הנוזלים הנוצצים שעל ירכי

במקום להסתכל
שישתמשו בי גם

(סדום)

הארס מטפטף לי מהשפתיים

אני מעבירה עוד ליקוק 

וצופה בעוד קורבן מחליף צבע

יום מקסים להיות אני

זה באמת ישפר לי את החיים?

מה זה מוסיף בכלל

הרבה אנשים יפים

אנרגיה מטורפת

כלכך הרבה כימיה בין כלכך הרבה נשמות

פרומונים טהורים באוויר

גניחות, יללות, צחוק והכל במערבולת 

יש הרבה במה לצפות

אז אני עצמי נתתי קצת

על מה להסתכל ;)

אלא בנות שמורידות מבנות אחרות כדי לעלות לעצמן

נשמע מוכר?

;)

איבדתי סבלנות 

די

חלאס

חוסמת אתכם גם פה וגם בטלגרם

אנשים בורים 

אין עם מי לדבר

ואני עדיין מנסה!!! כאילו יש תקווה!!

כאילו יש להם זקיקים של פעילות אלקטרומגנטית במוח

אבל לא!

פאקינג אין!

לא יכולה לתאר את כמות העצבים בגוף שלי

לא מסוגלת אפילו

אנשים מפגרים

ודוחים

וחסרי מודעות

וטיפשים

אמאלה כמה טיפשים