שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוג של קריאה

בין קודש לחול
בין ניגון חסידי לגרביוני רשת
בין שורשים לעלעלים
בין שולט לנשלט
בין זכר לנקבה
בין האות השחורה להאות הלבנה שנוצרת בעקבותיה.
בין הכמיהה לאהבה כנה ונכונה לבין הכמיהה לאהבה כנה ונכונה.
לפני שנה. 7 בינואר 2023 בשעה 1:39

זה מה שאני מרגיש כעת

 

עצב רב

לפני שנה. 21 בדצמבר 2022 בשעה 13:44

שטוף מעליי הכל.

נקה אותי.

קרצף אותי.

חשוף אותי, קלף מעלי את שכבות ההגנה שייצרתי לעצמי במשך זמן רב מידי, 

איני זוכר מי אני, אני, ללא כל המגננות, העטיפות, המילים, ללא כל הימים והלילות שבהן אני מכהה כל חוש ורגש כלפי עצמי, אני.

בוא גשם בוא, 

ברצוני להיות רק כדור קרח בזמן שאתה יורד וממיס אותי, בוא ושנה את מצב צבירתי, 

הפוך אותי לטיפות קטנות הפוך אותי לנוזל שמשקה נבט קטן רק עליי פסיגיו פרצו את האדמה.

 

אולי, 

אולי יום אחד נבט זה יגדל ויהפוך לעץ בריא וחסון 

אולי

אולי יום אחד עץ זה יאהב את עצמו.

לפני שנה. 15 בדצמבר 2022 בשעה 23:06

אני כאן,

הניחי דעתך עליי.

אני כאן.

אני חשוף

אני כנוע

אני על 4

אני כאן!

אני דאדי

אני שועל עם זנב מכשכש

אני כאן

אני זקור 

תאני רטוב

אני מרגיש

 

מרגיש יותר מידי

 

את

כאן?

לפני שנה. 15 בדצמבר 2022 בשעה 21:08

נכנע לרגשות

נכנע לחשקים

נכנע לפעימות שם באגן

נכנע להזדקרות

נכנע לך

נכנע לעצמי

נכנע לצעצועים

מזמן לעצמי בת אנוש שתשחק איתי בכל הצעצועים

שתדע ותבין שלפעמים אנו רק זקוקים לחבר 

למשחק.

 

איני יודע מי את,

אך

בואי הנה

לפני שנה. 15 בדצמבר 2022 בשעה 18:54

מאת: ישראל אלירז

לפני שנה. 15 בדצמבר 2022 בשעה 17:22

זהו,

סיימתי יום עבודה קשה וארוך,

אני עובד פיזית,ידיי כל היום מרימות, גוזמות, מנסרות, וסוחבות, בגדיי מלאים בשאריות עלים וגופי מריח כאדמה .

 

מה שמייחד ימים אלו, 

זה לאחר שאני חוזר לבית, מזיע ועייף, רעב ורועד

מתקלח ואוכל.

לפתע גל של יצרים וחרמנות תוקף אותי,

השרירים לא נרגעים- הם מתעוררים

הכל חזק ומתוח 

ואני

 

אני מחפש להרפות, כן, להרפות מאחורה

לזקר מקדימה

להרים ולהוריד, לנוע קדימה ולהבליט את האחורה

להיות זאב כנוע עם זנב אך בו זמנית לא להשכיח את הרצון שלי להיות דאדי for you baby girl

 

לפני שנה. 14 בדצמבר 2022 בשעה 21:19

איזון

 

זו היא מטרת חיי בשלב זה.

כנראה שאצלי זו עבודה אין סופית, זה לא בא לי בטבעיות.

 

מייחל לעצמי איזון ב:

 

העבודה- לבית

לקרוא- לצפות

חומרים משני תודעה- הורמונים טבעים שמופרשים בגוף

עט- עיפרון

קפה-תה

מוזיקה חסידית- מוזיקה אלקטרונית/ ג’אז 

חתול-כלב

להיחדר- לחדור

חברות עמוקה- הרפתקאה חד פעמית

אני -אני

צעצוע- אצבע

טוסיק- תחת

איבר- זין

פלאג- דילדו

איבר- חור

בוטות- עדינות

 

התמונה מייצגת איזון בין : צמחים- לפלאג האהוב

לפני שנה. 13 בדצמבר 2022 בשעה 13:27

 

מאת: אפרת שמעוני טוטיאן 

לפני שנה. 12 בדצמבר 2022 בשעה 11:57

קמתי לעוד בוקר שגרתי,

הורדתי את הילדה בגן ולפניי יום מלא בעבודה.

הגעתי לביתה של הלקוחה הראשונה שלי, מרכז תל אביב,

העוזרת בית פתחה לי את הדלת, ברזילאית, מבוגרת ממני בכמה דנים אך תמיד היה בה משהו מיוחד, משהו שקשה לי להסביר אפילו, מבט, עיינים עם רעב שרק אני מכיר בו

נכנסתי עם הכלי גינון, חולצה מכופתרת של המושב

גינה קטנה, אין באמת מה לעשות שם מלבד ניקיון ומעט גיזומים של צמחים

אני בגינה מנכש וגוזם ואני מרגיש את מבטה של העוזרת מבעד לדלת הזכוכית

 האיבר שלי ישר הגיב למבט זה, לאחר תקופה ממושכת שנמנעתי ממחשבות וממעשים בבת אחת המוח והגוף נדלקו, ואני עם מכנסי העבודה מרגיש איך האיבר מזדקר והשעה קשה מרגיש את פעימות הדופק בקצהו

 

סיימתי את העבודה

והיא ממשיכה במבטה

פותח את הדלת לצאת והיא שואלת אותי אם אני רוצה לשתות משהו 

התחלנו לשוחח

סיפרתי לה שאני גרוש והיא עם חיוך רחב ממספרת לי גם שהיא גרושה

שאלתי אותה - את יוצאת? מבלה? תוך כדי שהמכנסיים עומדים להיקרע מהאיבר שאינו נרגע

היא משפילה מבט וומלמלמלת :אני יוצאת אבל קצת שונה..

שונה? בא לך לשתף? 

אני אוהבת שליטה, אני אוהבת לשלוט,היא עונה, 

ובאותו רגע הרגשתי את החור שלי מתכווץ ונפתח ורטיבות מתחילה להתפשט לי בתחתונים

 

איזו תפנית נעימה לעוד יום שגרתי

לפני שנה. 6 בדצמבר 2022 בשעה 21:16

ישראל אלירז

 

כנראה שאני פשוט צריך לבטוח קצת בעולם.

אהבה עוד תגיע.