זה התחיל מקימה מוקדמת, לילה כמעט נטול שינה.
התלבשתי, העמסתי את
האוטו ( גנן- יש מה להעמיס) והייתי מוכן לצאת.
אך פתאום, החור הקטן שלי דגדג בצורה לא רצונית, ניסיתי להתכחש להרגשה, כבר הייתי באוטו, אך הישיבה עליו רק העמיקה את
ההרגשה, הרגשתי את
פעימות ליבי- שם, בחור שלי, וידעתי שהיום אני לא אלך
לעבוד,
הוא התחיל עם המיניקות הקטנות שלו, להיפתח ולהיסגר לאט לאט וכל תזוזה רק הגבירה את
ההרגשה
והרטיבות- כן, לנו גם יש רטיבות, לנו הגברים שבגברים- לחמנו בלבנון, סיירת גולני, עבודה קשה, ידיים קשות ומייבלות ממגע תמיד של אדמה וצמחים, לא רק לבנון, גם גנן , אגרונום, הכי גבר
איבר עבה ויפה, כתפיים חזקות, טוסיק מאבן
אך החור
חיים משלו
והרטיבות לאט לאט מתפשטת לה סביבו, ומתחילה לנזול
ומה נשאר לי- להוציא את
הסטרפאון- ולהתחיל לרכב עליו, אך לא בא לי לסיים, בא לי הרפתקאה, בא לי משחקים,
אולי פשוט אחליף לפלאג האהוב שלי, עם הזנב שועל הארוך שיוצא לו מתנדנד לו בין רגליי
אקשקש לך בזנב- רק תבואי
לא יודע מי את- אך אני קורא לך.
