לפעמים עם עצמי כשאני

חרדה מונעת 

ואני במצב כל כך טוב עכשיו, התקדמות נהדרת בחיים

רק הבית שלי 

הבית שלי הוא פלאשבק אחד קיים 

כן

מתנות לטווח ארוך 

אני בכלל לא רוצה אותך מתנות שהן 

אני אוהבת את המורה המחליפה 

אם הכל היה פחות רועש הייתי מצליחה להשתתף 

אני רוצה

להצטיין לעשות

ולזוז להצליח

אטמי אוזניים מותאמים אישית זו המתנה הזו שאני מתכננת לקנות לעצמי כבר אולי עשור והיא למעשה אביזר רפואי

היא מסמלת לי את הניתוק מאבא שלי כי אם הייתי מדברת איתו לעזרה הוא היה שואג להכל 

בן אדם עם יושרה וכבוד לבריות היה אבא שלי והוא היה נותן בשבילי הכל

ואני שנאתי אותו בגועל ברתיעה, בפחד 

לעיתים הייתי אילמת כמו של פעם אבל אני לא ממש זוכרת את זה ממש באופן אפשרי זה שייך לחוויה אחרת שהיא גם שלי, גשם

כי את ממשית

ומותר ךך להיות מי שאת 

אני מתגעגעת לתמר ואני שמחה שאני מתחברת 

אנשים לא מבינים שזיכרון זה מה שקובע את הבנאדם

סך זכרונותיך יהיה גם סך הרגשתך, יכולתיך וחוויית עולמך 

כשאת זוכרת אחרת הכל משתנה.

באמת

לעשות אינטגרציה זה קשה

באיזשהו שלב 

נזכרתי אהובים שכנים אנחנו גם רוצים לבוא לבקר בהם אותם אצלם

זה בזכותם עברנו לגור פה

בגשם הגדול לרוב שוכחים 

ואולי אני אזכר.

ואולי אני כבר לא רוצה יותר.

מה זה מתנה? 

ואיך היא מתקשרת עם המילה תמורה?

היום יום עייף 

עצוב

אני כותב ומחכה לראות לאן היום יוביל 

להתרחבות הלב?

לקהייה במחנק?

הרגע יצאתי משם 

מהבית שבו אני ילדה קטנה 

מרצה 

משחקת תפקיד 

האם אפילו ידעתי להגיד? לא ממש.

אני משתכרת שלא מאלכוהול אבל זה לא חשוב 

היום החלטתי ללמוד ערבית שוב 

קוראת תוכן פמיניסטי על זה שכל ה.. "פרצלציה" הזו שיש לנשים מלחיצה ואף מרתיעה לעיתים חלק מהגברים שאולי לא בנויים עדיין למסעות תגלית למקומות נסתרים כמו הדגדגנתא  (זה ניסוח שלי אבל הבנתם את הקטע עם הגישה לדגדגן שעשויה לאיים)

מצתחקת בשעשוע שאצלי הם לא יצטרכו לחפש, זה יהיה להם מול העיניים, בולט.

כמובן לא מגיבה בשרשור, אני טורחת להגיב להן בתוך הראש ובכל הגוף וקצת כאן.

אני נהנית לדמות והתיאור הזה שולח אותי לדמיין את הדגדגן כמו תפרחתה של הכלך שיש לדעת לזהות אותה ולהבחין בין סבך של עלים דקים וארוכים כשיערות שבת ריחני עליך בעדינות להזיז ולזהות ואז לחתוך  ובבישול עדין במים חמים אתה עושה אותם אפילו יותר זוהרים ובוהקים. אתה מוציא ומתפעל מהם, מכיר אותם ונוגס בם מלוא הפה וכל המיצים נפרצים לפתחה כשפרח הברוקוליני המתוק משחק בפה בעונג ופיך מתמלא שמחה צבעים וטעם 

או שאולי התיאור יותר תואם ללוף הגדול הזה, הבשרני, אחד הצמחים היותר מעניינים שיש הידעתם שבמהלך חודשי האביב מעלה הלוף תפרחת שתפקידה ללכוד חרקים בתוכה לכיממה למטרות רבייה?  ״החרק בא מבחוץ כשהוא כבר עמוס אבקה מפרט אחר (שהחרק נכלא בו יום קודם, ועתה שוחרר). הוא מאביק את פרחי הנקבה באבקה הזרה. רק אחרי שהפרחים הנקביים נבלו משחררים הפרחים הזכריים את אבקתם, והחרק מתאבק בה לקראת מעברו לפרט נוסף. בין הפרחים הנקביים לזכריים יש על השזרה זיפים הפונים באלכסון מטה, שמוצאם מפרחים שהתנוונו. זיפים אלה, יחד עם טיפות שמן חלקלק על דפנות הכד, מאפשרים לחרקים להיכנס למלכודת אך מונעים מהם לצאת. רק עם תום מחזור ההפריה נובלים הזיפים, השמן מתייבש, הדופן מתקמטת והחרקים משתחררים. טרם נמצא יתרון ברור לחרקים ממחזור זה, אך ברור כי החרק שהתפתה להיכנס לתפרחת הלוף איננו "לומד לקח", והוא חוזר ונכנס אל פרט אחר.״

אז הלוף הזה המסריח, עם העלים הבשרנים והכהים בארגמן(צבע הזונה),  שלנסות לאכול אותם בלי הטיפול הנכון מרגיש כמו מחטים בפה והופך את הבטן... הדרכים הפתלתלות שלו ובישול שדורש מיומנות וזמן - וואו כמה מפחיד זה יכול להיות למי שלא יודע עדיין וכמה זה חשוב לעשות את זה עם הדרכה נכונה וקשב.

תיאורים סבירים ביותר אבל לא בדיוק ממש בשבילי עדיין

ואני חושבת לי לעצמי מה התיאור שלי?

עושה ביד וחושבת , הפות שלי נפוח ובולט , זה כואב , המגע ,  ואני רוצה 

מדהים איך רק נפגשנו פעם אחת וכבר שני חלקים שונים רוצים לא רק להיראות אלא גם לקבל חלק ושתיקח מקום בחיים שלי בתפקידים שונים בתכלית ואף אחד מהם עוד לא התעלם מהפחד 

כלומר בינתיים היית בטוח כמעט כמו א' ואת א' אני פגשתי בכל מיני צמתים מאוד שונות בחיים 

יום שיוויון קרה בטבע ויחד עם הכינוס בשבט, הטקסים והרגשות הביאו אליי בחירות וכוונות מקום שמתרכז יציב ובטיחותי יותר 

אני אוהבת אותי וגאה בי על הכל 

אני אוהבת את האתן שלי שבוחרות ומביאות כל אחת בכוונה ובשיתוף כנות וברגישות בהחזקה של המרחב.

כמה אני גאה ואוהבת כל אחת מהשבט תודה לעצמכן באתן והבאתן ותודה לעצמנו שהיינו וקיבלנו 

תודה

באהבה, תודה

היית חמוד מתוק כזה, משעשע.

קשוב כזה, מכבד ונעים.

מדליק כזה, מחרמן את הגוף ואת הנפש.

תודה 🙏🏽

רוצה לבכות חזק במקלחת אל זרועות (חיבוק חזה) כזה שמנחם.

אתה יודע מה? הייתי רוצה להיות אחת מהנשים האלה שאתה מזיין אותן במשחק הפרוע שלך אבל מה שבאמת הייתי רוצה זה להיות אחת מהנשים האלה שאומרות דברים כל כך מחוברים ומעניינים ונכונים ורלוונטיים וברמה הזו של חשיבה שאתה תדון איתן לעומק בפייסבוק ובמציאות.

וזה אומר המון עליך כי אתה אחד האנשים החכמים ביותר בדרך הזו שלך, שאני הכרתי, שלי אין אפילו את השם של זה בפה.