דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

מהמקומות שאוהבים כאב,

טהור, מזוקק, ממית, בהזרקה אחת ישירה,

ממוקדת

ללב.

מהמקומות שמפיקים עונג מפעם ועוד פעם ועוד פעם, נהנים מהרסיסים שנשארים ממני, מכל האישה המופלאה  שאני, מהצל שנשאר ממנה, בכל פעם שאני יוצאת ממך, 

משאריות הכבוד העצמי שלי שנרמס,

מהמקומות שגונחים מהמחשבה על מנת הרעל השבועית שאתה בשבילי, שמחכים לה בהתמכרות הרסנית, נוראה,

מטשטושי השכל, הלב, הרגש, הגוף והנפש

שמערפלים אותי כשאני איתך, שגורמים לי לעשות דברים נוראיים לעצמי, מקומות אפלים שיש בהם שנאה עצמית ודחיה, מקומות שיש בהם אהבה עיוורת, מטומטמת, טיפשה,

מהמקומות שהכי עורגים לכאב, נפשי, טהור,

שבאים ממרחבים של הרס עצמי של עצמי בתוכי, ממרחבים אפלים שנסגרים מול פני האור, שיש בהם גם כ"כ הרבה צדדים נאיבים, תמימים, רגישים, ילדיים, מלאים באור, שנמשכים פעם אחר פעם לחושך הפוצע שאתה בשבילי,

מהמקומות האלו,

האלו בדיוק

שמובילים אותי לאתר הזה,

ללמוד לשלוט בכאב הנפשי והפיזי שיבוא,

לשחרר שליטה מהר עצום של פגיעה עצמית,

קשה, שהיא אתה,

כי אחרייך

כל כאב שהוא ולא משנה עומקו ולא משנה מהותו,

קטן עלי,

זניח,

זמני

עובר

עד דלא ידע.

* אני ישנה וליבי ער *