דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

כשהחושך מכסה אותי

עוטף בשמיכה שלו הרכה, המטביעה

היונקת את הווייתי,

בדממה

كن معي

כשהשמש רגע נעלמת מעיני,

משאירה אחריה שקיעה אדומה,

עיניים נפוחות, מלאות, שפתיים מפושקות,

בדממה

كن معي

כשאני הולכת לאיבוד

מגששת באפלת חיי

מחפשת את העששית שאתה מחזיק

ביד כל כך בוטחת,

מגנה

كن معي

כשאני טועה שוב ושוב

כמו ילדה, מסרבת לשחרר, מפחדת לשחרר,

את החיים שלי, את המציאות השבירה,

המוכרת עד כאב

של הפירורים שאליהם אני רגילה...

كن معي

תראה לי שיש ברירה

תזכיר לי שיש לי בחירה

תעיר אותי

מתוך ארון הזכוכית שלי

תוציא את הרעל שבלעתי

عندما قتلني الجوع والعطش

(כשהרגתי אותי מרעב וצמא)

* כפרת עוונות *