סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. 7 בפברואר 2013 בשעה 15:00

משתדלת תמיד להקשיב לעצמי – לגוף, לנפש ולמה שבמרכזו – הלב. 

רק מתוך קשב פנימי אפשר לדעת איך ומתי לפעול בצורה הכי נכונה – לנו...

 

 

 

לפני 11 שנים. 6 בפברואר 2013 בשעה 9:26

נוסטלגיה חורפית, הפעם שיר, שאני מאד אוהבת בעברית, כשברקע פריז המקסימה...

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 6 בפברואר 2013 בשעה 4:36

לכבוד הגשם, שצפוי היום, וברוח צרפתית רגועה, בקצב הואלס, בוקר (ר)טוב :)

 

 

לפני 11 שנים. 4 בפברואר 2013 בשעה 18:44

הוא מי, שלעתים מכיר אותך יותר טוב מכפי שאתה מכיר את עצמך...

 

 

לפני 11 שנים. 4 בפברואר 2013 בשעה 1:15

שלווה ושקט נפשי והשלמה עצמית...

 

לפני 11 שנים. 2 בפברואר 2013 בשעה 19:46

מילה אחת או שתיים, האסוציאציה, שנוצרת בראשך כשאתה שומע אותן, והתגובה בהתאם... (מזכיר לי את הכלב של פאבלוב...).

 

לפני 11 שנים. 1 בפברואר 2013 בשעה 16:48

לא צריך הרבה יותר מזה...

 

 

 

לפני 11 שנים. 1 בפברואר 2013 בשעה 9:32

מילים ולחן: אתי אנקרי


זוכרת הניגון שלך אותו אני מבקשת 
מי שישיר את הניגון שלך במיתר או בקשת 

את נפשי אני אתן לו 
שיעלה אותה ברשת 
יצרף תו אל תו 
בניגון הנכתב 
את נפשי אני אתן לו 
שיעלה אותה ברשת 
יצרף את כולה 
בניגון המופלא 

מתגעגעת לניגון שלך רק אותו אני מבקשת 
מי שישיר את הניגון שלך במיתר או בקשת 

את נפשי אני אתן לו 
שיעלה אותה ברשת 
וימתיק את המר 
בניגון היקר 
את נפשי אני אתן לו 
את כל מיתריה 
יכוון בסולם 
בניגון המושלם 

לא אשכח את הניגון שלך רק אותו אני מבקשת 
מי שישיר את הניגון שלך במיתר או בקשת 

את נפשי אני אתן לו 
את כל מילותיה 
יסדר מחדש 
בניגון המקודש 
את נפשי אני אתן לו 
אם ינגן את ניגונך 
אז אהיה שמחה 
להשיב אותו לך

     

 

שבת שלום :)

 

לפני 11 שנים. 31 בינואר 2013 בשעה 11:11

משמע אני קיים.  

ולפעמים לא בא לחשוב יותר מדי, אלא פשוט לעשות...

לפני 11 שנים. 30 בינואר 2013 בשעה 9:23

לפעמים, כשלא יודעים בדיוק איך כדאי/רצוי לנהוג לגבי ענין מסויים, עדיף (כנראה?) לא לעשות דבר, לפחות בינתים...