סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. 12 בינואר 2013 בשעה 11:03

 

לפני 11 שנים. 11 בינואר 2013 בשעה 16:19

תמיד אפשר לומר - לא, השאלה היא אם רוצים...

לפני 11 שנים. 10 בינואר 2013 בשעה 18:04

מילים ולחן: יהודית רביץ


חוזרת אל עצמי למעגל שלי 
לאט לאט איטי אני פשוט אני 
נוגעת בעצמי מולי עובר מולי 

ולא חושבת שום דבר 
לא משתדלת לשום אדם 
ולא כואבת דבר, רק קצת מתגעגעת 

יושבת בחצר מאחורי העץ 
מנגנת שיר 
וקמה להדליק את המדורה שלי 
להתכרבל כולי ברוח הלילית 

מה שעובר זה העכשיו 
אני אוהבת את הזמן 
כלום לא קורה פה, רק מה, קצת מתגעגעת 

ואם אנ'לא יודעת מה 
ואם אנ'לא רוצה דבר מה 
ואם אני לא יודעת מה יהיה 
אז מה

תודי שזה יפה 
איך הבלבול הזה 

עושה לך קצת נעים 

הכל מלא חיים 
תנודות ושינויים 
גלים ונחשולים 
רעש וצלצולים

 

 

לפני 11 שנים. 8 בינואר 2013 בשעה 10:52

דבר כזה עוד לא ראיתם!

 

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-6b62a1d09391c31004.htm&partner=homepage_jumbo/

 

לפני 11 שנים. 8 בינואר 2013 בשעה 9:17

אש וגשם, בפי זמרת מאד חביבה עלי :)

תזהרו בדרכים ביום גשום וסוער זה!

 

 

 

לפני 11 שנים. 8 בינואר 2013 בשעה 4:54

לעתים מענין לבחון עד כמה אנחנו משפיעים על אחרים - בכל מיני ענינים ותחומים, ועד כמה הם משפיעים או השפיעו עלינו - לטוב ולרע, ובעיקר להתמקד בהשפעה החיובית...

לפני 11 שנים. 7 בינואר 2013 בשעה 16:11

חוטים דקים, הקושרים ומקשרים, אך סמויים מהעין?...

 

לפני 11 שנים. 6 בינואר 2013 בשעה 17:25

סערה בחוץ משתוללת, ובפנים סערה בלב...

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 6 בינואר 2013 בשעה 7:38

בהמשך לפוסט, שהעליתי לפני מספר ימים בדבר - New Year's Resolutions

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=362656&blog_id=16211

הצבתי לעצמי מספר יעדים לביצוע לתקופה הקרובה, כל פעם קצת, צעד אחר צעד.

מקווה מאד לעמוד ביעדים, שהצבתי לעצמי.

שבוע חדש ו(ר)טוב :)

 

 

לפני 11 שנים. 5 בינואר 2013 בשעה 20:17

יש בה משהו מרענן, מנקה - את הגוף ואת הנפש... מוסיקה באוזניים, טיפות הגשם נוקשות על המטריה, והמחשבות נודדות להן לכל הכיוונים...