סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. 4 בינואר 2013 בשעה 18:27

ולקראת הגשם, שעתיד לשוב בקרוב לאזורנו, השיר הבא.  סופשבוע רגוע :)

 

מילים: טל גורדון
לחן: אמיר צורף וטל גורדון

כמו שתיקה בסוף היום 
השקט ברחובות, בלילה 
כמו פותחים את הקשרים 
עונים על שאלות בלחש 
כמו שיורד גשם 

כמו ימים של שכחה 
שיכור מעיר קרה בורח 
כמו הפחד להכיר 
הקושי לאהוב, לסלוח 
כמו שיורד גשם 

מבטים עפים כמו להקות שחפים 
כמו אין יותר סיבות טובות 
הכל אותו דבר נשאר 
ועוד אמרתי לאהוב 
ועוד להיות קרוב יותר 
עד קצה הסוף 
כאילו שום דבר לא זז 
כמו שיורד גשם 

כמו אתה מבין סדינים 
הלילה בלי מלים, לגעת 
כמו מבט אל הראי 
בדרך אל עצמי

 

 

לפני 11 שנים. 3 בינואר 2013 בשעה 7:03

יש אנשים, שכולם "רוח וצלצולים" – מדברים בקול רם, מפגינים 'נוכחות' בשטח, בקיצור – "הרבה מהומה על לא מאומה".


אבל אני שקטה מטבעי, לפחות כלפי חוץ, בבחינת "מים שקטים חודרים עמוק". בעיני השקט, השלווה והאיפוק אפקטיביים הרבה יותר מהרעש והקול הגדול...

 

לפני 11 שנים. 2 בינואר 2013 בשעה 17:04

מילים: יענקל'ה רוטבליט

לחן: יהודית רביץ

קחי את עצמך בידיים
אני אומרת לעצמי פעמיים ביום
אל תנסי ללכת על המים
את לא קדושה, זה לא הזמן זה לא במקום
יש דאגה על פנייך
ואת אומרת לעצמך שאין מה למהר
אז מאיפה העשן בעינייך
את לא גנב וכובע אין וכלום לא בוער
זה בא והולך, זה בא והולך - אישה בגילך

זה היסמין שפורח אל תהפכי את הפנים
כי הגורל עיוור
את מחפשת עוד את המפתח
אך אין מנעול ושער אין ולא גדר
אם את יודעת לסלוח
את יכולה בלב שלם לשכוח את הכל
אם את יודעת מה נותן לך כוח
לאהבה לאהבה תתני לה לגדול
עם שיר על השפתיים תראי לאן הגעת
אל תשכחי עדיין מאיפה את, מאיפה באת
זה בא והולך אישה בגילך

 

 

לפני 11 שנים. 2 בינואר 2013 בשעה 4:47

להיות מודע ולהכיר בחולשות שלנו זהו החוזק האמיתי בעיני. להודות בקיומן של החולשות, לדעת שזה טבעי ואנושי, להתמודד איתן כמיטב יכולתנו ומשם לצמוח ולגדול.

 

 

לפני 11 שנים. 1 בינואר 2013 בשעה 7:52

החלטות, שמתקבלות בתחילת שנה על מנת לקבוע ולהתחייב למטרות אישיות; יצירה או שינוי של הרגלים קיימים בדרך שתביא לשינוי ולשיפור בחיים.

כל אחד והחלטותיו ומידת האפשרות האישית שלו לדבוק בהן לכל אורך השנה.

יש לי מספר החלטות שכאלה, מקווה שאצליח להתמיד בהן...

 

 

לפני 11 שנים. 31 בדצמבר 2012 בשעה 22:00

לפני 11 שנים. 31 בדצמבר 2012 בשעה 17:38

סיום שנה אזרחית ומחשבות על דברים שהיו, דברים שקרו בשנה החולפת והרהורים לגבי מה שעתיד להיות, שחלקו תלוי בי, אך לא רק בי.

מה תביא השנה החדשה שבפתח, קשה לדעת.  ימים יגידו.  נותר רק לצפות ולקוות לטוב...

 

I finally learned to say

Whatever will be will be

I've learned to take

The good, the bad and breathe


Cause although we like

To know what life's got planned

No one knows if shooting stars will land

 

 

לפני 11 שנים. 31 בדצמבר 2012 בשעה 11:32

משעשע

משועשעת

משתעשעת

שעשועים...

לפני 11 שנים. 30 בדצמבר 2012 בשעה 20:21

"אין דבר העומד בפני הרצון" - כך אומרים, אבל לא תמיד די ברצון בלבד...

 

לפני 11 שנים. 30 בדצמבר 2012 בשעה 6:51

ככה. פשוט. זהו.