ללא גבולות.

אהההמ אהההמ, אז ככה... לפני שנים רבות, בארץ רחוקה ושמה ישראל, בבסיס במרכז הארץ חיי לו חייל מדוכא באחת מהיחידות המובחרות של צה"ל, הלו הוא כחול עמוק 7.
במרחק מה משם, בחולות המידבר הנטושים, בסוף העולם שמאלה, בעיר הגרועה ביותר שהוקמה אי פעם (אם אתם כל כך רוצים לדעת - באר שבע) התגוררה חיילת נחמדה אך מכוערת להפליא בעלת התואר המפוקפק של גשר-השיניים הארוך ביקום ושם עגלגל (גלית - יצור מגודל, קצר רגליים, גדל-דדיים וחסר דעה כמעט לחלוטין – פרת בשן אמיתית!).
רצה הגורל והחייל והפרה נפגשו והתיידדו. החייל אהב מאוד את הפר, אך בתור ידידים גריידא ותו-לא אולם הפר החליט להתאהב בחייל המסכן ולא עזר ליבו הטוב ורצונו האמיתי להסביר לה שזה לא ילך, היא אהבה אותו.
באחד מהערבים העגומים למדי של אותה תקופה אומללה, יצאה הפרה מהמרעה הדלוח שלה בדרום אל הירוק של המרכז והחליטה לעשות מעשה. היא, בצורתה העגלגלה, המסריחה והדוחה למראה, כנגד כל הסיכויים תגרום למר כחול עמוק 7 מהסיירת להתאהב בה ולא בשום אחרת (כשכל אופציה שונה בערך שתדמיינו תהיה טובה מזו...). וכך, בקצת לפני חצות, ללא כל התראה מוקדמת דפקה הפרה על מפתן ביתי, בעוד אני חושב מי זה יכול להיות בשעה הזו, פתחתי את הדלת וגיליתי לדאבוני את הפר הזה מחוץ לדלת שלי עם החיוך הברזלי שלה, עונדת את הגשר בגאווה כמו איזה פאקינג מדליה, מחזיקה בתיק.
"גלית! כמה נחמד לראות אותך, בשעה... כזו..." (חייכתי במבוכה).
"אל תדאג, יש לי בתיק הפתעה, נשק סודי שהפעם לא תוכל להתעלם ממנו" אמרה.
לא הגבתי.
אנחנו יוצאים לטיול!" פקד הפר ולפני שהספקתי להגיב יד שעירה ואיימתנית תפסה בכוח באזני וגררה אותי לאחד מהפארקים של מודיעין. ומה אעשה? אשלח אותה חזרה לדרום בידיים רקות בשעה כזו, אחרי כל המאמץ? אז יצאנו לטיול, דיברנו על הא ועל דה, עם שתיקות הולכות וגדלות וכשלא נותר מה להגיד, ועמדתי מולה והיא לא דיברה ואני לא דיברתי, והמבוכה געתה וחשבתי שתבין את הרמז ותניח לי לישון – או אז, היא הוציאה את ה"הפתעה" שלה ה"נשק הסודי" ושלפה מהתיק מפה, 2 כוסות, יין "פנטזיה" ונר אדום בצורת לב ובניחוח זול.
ליבי הרחום (מידי אם תשאלו אותי) בתקופה הזו נכמר אל הבדיחה שעמדה מולי וכל כך התאמצה להיות רצינית, וכך הלכתי איתה יד ביד למגדל המים של רעות ושם, שם שמיים, התנשקנו.
דבר אחד היצור הזה לא גילה לי. לגלית היתה בעיה (חוץ מזה שהיא נולדה). היא היתה מעלה-גרה, ככל פר. ובמילים עדינות יותר – היתה לה צרבת: מפעם לפעם היו עולים לה מיצי עיקול בצורה לא רצונית בליווי "איייי" דק ונעצרים בגרונה, או-אז היתה לוקחת "סילאן ג'ל" ושלל ממתקים בכדי להפחית את הצריבה בגרון.
וכך, באמצע הנשיקה, כשהתחלתי להשתכנע שאולי עוד יצא משהו מהפר שמולי, פלטה העגלה "אייייי" ארוך ודק, ותוך שניות מספר התמלא חלל הפה בריח והד של טעם שאין שני לו בעולם כולו.
לקיא יש רק ריח אחד, טעם אחד ואין לך סיכוי לשכנע את עצמך שזה משהו אחר, גם כשאתה מאוד מאוד רוצה... כמו בדוגמה הזו.
"אוווופס" פלט הפר בהבל קיא "מצטערת" ואז לקינוח, שחרר היצור גרפסון ירוק וקטן אך בניחוח שלא יאמן. נשארתי המום לשניה ואז ברחתי משם, משאיר את הפר שיזהם לבדו את הסביבה ופתחתי בחיפושים דחופים ונרחבים אחר אורביט כולשהו, ושיהיה הישן והמקומט ביותר, שהצהיב מחום ומשמש בתא הכפפות באוטו של אבא, רק שיהיה...
נשבע לכם שאם הייתם מגיעים אלי אז עם אורביט הייתם סוחטים ממני הכל! בחיי!!
מאז כל פעם שאני יוצא לחברים לאיזה בר, מסעדה או שסתם יושבים לאכול פיצה מול סרט בבית של מישהו, ממש לפני הביס הראשון, מישהו פולט "איי" וכולם מתפוצצים מצחוק. ותמיד יש מישהו שלא מכיר שעובר ליד ופשוט לא מבין על מה כל המהומה.
כחול עמוק 7.