ללא גבולות.

היי לכ-ו-ל-ם,
אחרי הפסקה ארוכה (לימודים, אתם יודעים...) חזרתי בכוחות מחודשים. הרבה לעדכן אין לי. אני עדיין רווק (פנויות שימו לב) נואש לקשר כולשהו עם הבריות.
אני הולך לעדכן אתכם בבליינד-דייט שסידר לי אתמול חברי הטוב משכבר הימים, הלא הוא ש'. זה היה יותר "בליינד" מ"דייט" אבל אתם יודעים, ש' סיפר לי ניסים ונפלאות על "הבחורה המהממת", "מותק של בן-אדם" ועוד שלל המלצות מבטיחות ככה שלא נשארה לי הרבה בררה אלא ללכת ולבדוק מה כל כך מדהים ושווה בבן אדם הזה שאפילו בשיחה הראשונה היא הספיקה לעצבן אותי וכל חושי האינטואיטיביים זועקים לי "ברח, ומהר!" ששווה להתאמץ בשבילה...
אז ככה, קבענו להפגש בחנות "נרות שינקין" בקניון רמת אביב – מעוז הצפונבוניות. כל כך קיוויתי שהיא לא תהיה כמו הדייט האחרון שקבע לי י' (חבר אחר שנואש כבר מנסיונותיו לעזור לי למצוא מישהי) עם... איך שלא קראו לה מבאר-שבע: יצור מגודל, אבובי משהו, קצר רגליים, גדל דידיים – פרת בשן אמיתית! אך לא, מעוז הצפונבוניות של איכזב וכך, באיחור סטנדרטי של 5 דקות הופיע ה"שרון" הזאת – ברגליים ארכות וגוף צנום אך מתופח, שיער מקורזל במעטה של... מה זה? נצנצים! ואיפור ברבי הגיחה בלבוש ורוד מסנוור מפלנטת הצפונבונים הצפונית הכי צפונית שתוכלי לדמיין! אני נשבע שהיא היתה כל כך מוחצנת שחשבתי שהיא יצאה מאיזה מערכון של הגשגשים!!
"היי מותק" אמר היצור במעטה ורוד זוהר כשהוא לועס מסטיק בקצב מהיר
"שרון...?" קיוויתי שטעיתי
"אתה יותר חמוד משחשבתי" לעסה "בוא" פקד הפנתר הורוד ולפני שהיה לי שהות לשקול את צעדי לפת היצור בחוזקה את ידי ואמר "הולכים לקנות שוקולד ב200 שקל, נכון שאני מה-זה מהממת?"
"מהמה...מה?! תקשיבי אמממ... שרון, שוקולד אני אוהב רק שאני לא יודע אם יש לי 200 שקל"
היצור הורוד שלח בי מבט זועף והמשיך בדרכו הזוהרת "אתה יודע, שחר סיפר לי עליך המון, אני רק מקווה שתעמוד בציפיות מותק כי אין לי זמן למשחקים. תגיד, אתה חושב שזה חשוף מידי?" אמרה והבליטה את החזה הפלסטיקי שלה החוצה. "אמרו לי שאתה מרוויח מזה מלא כסף, מה היתה המשכורת הכי גבוהה שלך?"
"אאא... 15,000"
"מה?? זה פחות ממה שאבא שלי נותן לי לחודש. אני מקווה שהתכוונת לנטו. אתה לפחות לומד משהו?"
"אמרתי לך כבר שלא. אגב, אם כבר ללמוד ישר אז ללמוד דווקא יפנית?" (כן, היא מאלה שלומדות יפנית).
"איזה טיפשון, כי זה מה-זה מגניב כזה וזה גם "אין" אוו!! הינה החנות". צווח הברווז ומחא כפיים "יש שם מה-זה שוקולדים מגניבים והמוכר מה-זה שווה"
בשלב הזה קיללתי את ש' נמרצות כשאני נזכר בכל התיאורים שלו "אתם מה זה תתאימו...!" מילמלתי בלעג.
"אמרת משהו?"
"מה? לא, כלום" אבל היא כבר התמרחה על הדוחן השוקולדים בתנוחות סקס כשהיא מלקקת את השפתיים הורדרדות והמשעממות שלה מול המוכר.
"טוב נו" חשבתי "אולי עוד יצא לי מזה לפחות סטוצ', לזיין ולזרוק ושלכוח שהייתי איתה בכלל".
"איח-וין-דו! תיראה מה הבאתי לנו – יש לנו שוקולד סמוק עם פיצוחי קינמון וקקאו אוסבקי בנגיעות תמר. אתה יודע שוקולד תמיד גורם לי לדבר על סקס"
"באמת?" תהיתי בנימוס.
"כן, האקס שלי – ירון, נכון שם חמוד? ירד לי כשהיה לי פטריה בנרתיק והוא אמר לי שזה כמו ללקק טונה מריצפה".
"נראה לי שזה קצת יותר מידי פרטים" אמרתי בעוד שוקי צועק לי מלמטה שאין סיכוי שהוא נכנס ליצור הזה ומשתף פעולה.
"יו... תיראה איזה חתיך, תגיד יש לך מישהו לסדר לי?"
"עכשיו אני מבין למה בחרת דווקא בקניון הזה" אמרתי כמנסה ביאושי למצוא אובייקט לשיחה.
"כאילו דה?" פלטה והסתכלה עלי במבט הכי מטומטם שתוכלי לדמיין.
בשלב הזה היבנתי שאין לה אפילו מנת מישכל מינימלית שתצדיק זיון, פשוט אין שם כלום. היצור עם שכל של תרנגול הודו! אני פשוט צריך לתרץ משהו ולהימלט מהעולם הברביות הורדרד שלה חזרה למציאות.
הבטתי בשעון ואמרתי "אוי, נראה לי שאני צריך לחזור לעבודה"
"לאן ת'נוסע?"
"לכיוון נתב"ג" עניתי בחשש.
"יפי! תוכל להוריד אותי ברכבת. מגניב!" (חששותי התגשמו...)
וקח הייתי צריך לסבול עוד רבע שעה עם הטווס המגונדר הזה לא לפני שהיא הספיקה להעיר לי בלעג "זה האוטו שלך?"
"כן, למה?"
"ש' דיבר כל כך על האוטו שלך ואיך שאתה משקיע בו שחשבתי שיש לך מינימום פורשה... יונדאי... פיייי"
אז זהו, היה לנו עוד קצת דין ודברים אבל זה בגדול תקציר הפגישה, מקווה שאתם מרוצים עכשיו ושניסיתי והכל ואני יכול לחזור לחיי הרווקות המאושרת שליJ.
כחול עמוק 7