לפני 18 שנים. 14 בדצמבר 2005 בשעה 7:53
כנראה שהטירוף אוחז בך ושלעולם לא תלמד איך להשתחרר.
וכל מבט שלך קדימה מלווה באלף חששות ועם כל צעד אתה בודק שוב ושוב את הרצפה.
ואתה שואל את עצמך האם זו שאלה של בטחון או שזה תקוע ונובע רק ממך.
זה סוג של עייפות מנטאלית אתה אומר לחברך.
ואין לי שום דרך להסביר זאת בדיוק.
ולשנייה זה נראה שאין צורך , יש הבנה ...
ומיד אח"כ פניו הופכות לאטומות.
וכנראה שהטירוף אוחז בך ולעולם לא תדע איך להגיב.
ויש ברירה , להסתגל , ולעכל כל מה שאתה
ולהבין שהזמן כ"כ נזיל.