שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

את ואני

לפני שנה. 30 באפריל 2023 בשעה 19:36

שום דבר לא משתווה לרגע הזה.

הרגע הזה שאת גומרת ורועדת.

 

מרותקת ומנותקת,  אבל יותר מחוברת ממה שהרגשת כל השבוע. 

אני יכול להרגיש את זה את יודעת? 

את האנחה, 

קצב הלב שמאט,

הנשימות שמשקיטות,

 

ושפת הגוף שלך שמתפתלת ומפסיקה.

אבל אז האחיזה שלי בגרון שלך מתחזקת שוב.

 

האצבעות שלי לא משחררות.

הקצב חוזר לחדר,

והתחושה שממש לפני רגע הציפה אותך ועזבה כמו צונמי מכה שוב בעוצמת פי 2 יותר ממוקדם.

ואת מפנה את המבט שלך אליי מופתעת לגמרי ותוך שנייה מבינה . שעוד לא סיימנו. אנחנו ממשיכים והפעם יותר חזק. אני רוצה שתצרחי. אני רוצה שתגרמי לי לגנוח מהצרחות שלך. 

 

וואו. שנינו רועדים ורטובים.

את מחרמנת אותי.

ואת גורמת לי להתאהב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י