|
|
|
כל הלילה אתמול התעוררתי כל שעה בערך
הפיגוע ברעננה היה מטלטל
ובכל פעם שהתעוררתי חשבתי על זה
בא לי לחיות במדינה שלווה בלי כל השיט הזה
אם זה קרה שם בכזו קלות ובכזו תעוזה
זה יכול לקרות בכל מקום
ושום מקום כבר לא מרגיש בטוח
היום שוחחתי עם אמא של תלמיד תיכון שדקה אחריי שהגיע לתחנת האוטובוס , הגיע דקה אחריי שהיה את הפיגוע
במזל לא נפגע
חברים שלו בבתי חולים
אמיתי
לא בא לי לחיות פה
באופן לא מפתיע בכלל בחרתי בספר ששמו החדר הכחול.. חשבתי על החדר הכחול שלי בילדותי.
סיימתי אותו ממש עכשיו בתחנת חיפה 'השמונה' בעיר התחתית.. עוד קצת ואני בבית.
הספר היה טוב, השאיר בי רושם עמוק.
שני סיפורים נפרדים בספר אחד.
שתי דמויות פרובנציאליות
רומן אסור, בגידות
מרגישים את הבשר במילים
את הצורך לצאת מהשיגרה
לקלקל את הקיים
להתלכלך
אלו מסוג הסיפורים שמוציאים אותך קצת משלוותך
מסוג הסיפורים שאחריהם בא לך לתפוס את הזר הראשון שתיפגשי ותממשי איזה פנטזיה מתוך איזה ספר שעכשיו סיימת לקרוא.
רצות לי תמונות בראש...
מועדון
3 רחבות
כל רחבה סגנון מוזיקה שונה..שנות ה80.. 90
Radio head לגמריי לטעמי
הקיור, דפש מוד, גאנז אנד רוזס, מטאליקה
אפילו קווין ומייקל ג'קסון ועוד כל מיני דברים טובים..
דארק אייטיז
קצת אלקטרוני ישן של פעם
היה לי מגוון ומגניב
עישנתי.. רקדתי
It was good
🤟
בשנה האחרונה ביקרתי ב 4 מדינות שונות
חה!
טעות, 3 (ומתוכם אחד היה קונקשיין)
4049 ק"מ 28 שעות טיסה (כן, נשמע לי הגיוני)
29,790 ק"מ 531 שע' תחבורה ציבורית
רכבת וזה..
82 ק"מ 3 שעות רכיבה על אופנוע
ועוד כל מיני.. ברכב , ברגל ..
היכנסי כבר לאוטו וניסע
הוא כתב לי
עניתי שאני מתקרבת לעצמי.
מעולה, זה טוב! ענה חזרה.
כן
זה טוב.
היו תקופות שהייתי מחשבת מספרים בראש,
נתקלת בספרה מסויימת ונותנת לה משמעות.
ערב אחד בבר באמצע שבוע
אני עובדת לבד על הבר, ערב רגוע
נכנס בחור, מתיישב, מזמין ממני בירה.
מאחוריי על הקיר בנויה כוורת בצורה של הספרה 69 לאחסון יינות.
הבר ברחוב .. מספר 69
מפתחים שיחה על ספרות ומשמעויות..
למשל
שקר בנמורולוגיה זה 6
ש 300
ק 100
ר 200
(3+1+2)
אמת בנמורולוגיה זה 9
א 1
מ 40
ת 400
(1+4+4)
69 אותה צורה רק הפוכה, אמת ושקר
ולשקר אין רגליים
69 תנוחה בסקס
ב 5 יחידות תנ"ך לימדו אותי שהספרות
3, 5, 7 הם מספרים שמופיעים בסיפורים עם ניסים וחזרתיות. יש שחוקרים את הנושא וזה פעם עניין אותי.
ב 02.02.2002 בשעה 22:00 טסתי עם חברה לשנה
הרוב אוסטרליה
וזה מספר/תאריך שאי אפשר לשכוח
והיום מכר בפייסבוק מעלה שהוא כל הזמן נתקל בספרות חוזרות בימים האחרונים בדיוק בשעון
11:11, 22:22...
אהבתי את הבר ההוא, הקטן מאוד
חדר אחד צר בר לאורכו וכמה שולחנות צמודי קיר
חשוך
אותנטי מאוד בפרטים, בעץ.
זוכרת תקופה שאהבתי בתחילת משמרת לנגן את Babe של לד זפלין
השעה מאוחרת, הרחובות ריקים מאדם
לאורך הטיילת הפנסים דולקים ואפשר לראות את הים
ואתה מרגיש, שאתה האיש הכי בודד בעולם
מוצא את עצמך הולך נגד הרוח
אף מכונית לא עוברת גשם שוטף את העיר
הרוח מתגברת ועושה שמות ברחוב שאתה מכיר
ואתה שיכור שרועד מקור ונכנס עם הראש בקיר
אתה לא היחיד שהולך נגד הרוח
הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת
אני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שיימשך הלילה, אהובתי אל פחד,
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
לבושה בשחור היא הופיעה מתוך החושך
מלכת חלומותיי באה אלי משוגעת על כל הראש היא
איבדנו אויר בטנגו מהיר עצרנו את עצמנו בקושי
איתה זה תמיד הולך נגד הרוח
ואני לא יודע אם היא אמת או חלום
פעם היא גן עדן ופעם היא רכבת אל הגהנום
והיא חמה כמו האדמה ואני נאבק לנשום
אבל אין מה לעשות נגד הרוח
נדליק ג'ויינט
יום חמישי וזה
אפשר להתרווח
ולהקשיב לגשם מהול במוזיקה
🐌
מצד אחד השגרה, העבודה שתופסת את רוב המשאבים במוח שלי בתקופה הכי עמוסה שלנו בשנה.
מצד שני נוסעת ברכבת עם מלא חיילים ובין דפי הספר מציצה ורואה את החיילים, עייפים, מותשים.
חוזרים הביתה.
היום עצרתי להתבונן קצת יותר.
מולי ישב חייל, גולנצ'יק
בחור יפה תואר.
חייכתי אליו ופתחתי בשיחה
מאיפה חוזר? מעזה
לאן נוסע? למלון שבו המשפחה שלו מפונה מקרית שמונה.
העצב מחלחל.
לאן משם? לגבול לבנון.
ומה איתך? הוא שואל.. יש ילדים?
לא יודעת למה הוא שאל אותי זאת.
אבל התשובה האינסטינקטיבית שלי היתה -
"בחיים לא הייתי מביאה ילדים לעולם הדפוק הזה"
לא נראה לי שזה מצא חן בעיניו, התשובה שלי.
העצב פתאום נראה מחלחל אליו בחזרה.
ואני יצאתי מהרכבת בתחושה של פחד.
שרק ישמור על עצמו.
שכולם יחזרו בריאים ושלמים.
אני מפחדת מהמציאות הזו.
בתכלס אני לא כותבת פה את המחשבות הארד קור שלי.. יש לי קטע כזה עם פרטיות
אז אני נותנת הצצה קטנה לחיים שלי
כמישהי שמנהלת עובדים, מתקתקת עבודה במרץ עם פאקינג אחריות בלתי נגמרת וציפיות על חלל מהבוס הגדול
בא לי קצת לשחרר מזה
ואולי להרגיש קצת נשלטת
בזמן שאני לא צריכה להיות בשליטה בחיי היומיום
אולי אנשים שכ"כ שולטים בחייהם
סוג של קצת control freak
הם הנשלטים הכי טובים
אני חושבת על זה לא מעט בזמן האחרון
איך זה יהיה
לאט ובהדרגתיות
לשחרר שליטה
לסמוך על מישהו בכזה עניין
זה מעניין אותי
אבל זה גם צריך להיות כ"כ מדוייק
אחרת אני לא שם.
ואולי בגלל זה , זה פשוט לא יקרה...
