אני אריה, הצהרתי.
אני אוהב להיות אריה.
להיות אריה עושה לי הרגשה טובה.
אני אריה אז תצייתי לי.
אני אריה אז תסגדי לי.
אני אריה, התעקשתי.
אגרש כל אחד המאיים לי על המעמד.
לא יהיו אריות אחרים סביבך.
מספיק שרק תעמדי על יד.
אותך, זו שאנשך!
כי אני אריה. לאריה, הרי אין מתחרה.
בלעדיי את תהיי לבד.
אני אריה, דרשתי!
יש לי רעמה של אריה, הליכה של אריה, טרפים חדים של אריה ואני מזיין כמו אריה.
מצווה עליך לשכב על הבטן, להרים את הזנב.
אחזיק לך עם הניבים בעורף כדי שגם לך יכאב.
אני אריה, הכתבתי.
סביבי לביאות פצועות שאספתי.
הן פה מרצון, כולן אחת, אחת.
קוראות בשמי נותנות לי נחת
"אריה, אריה, אריה"
כי אני אריה, באריה אף אחד לא מתגרה.
"אתה אריה?" היא שאלה במעין קיטור.
אני אריה אני אמרתי.
מה פה לא ברור?!
חוצפנית! איך באריה היא ככה מתגרה?
"אתה אריה? תראה את ההוכחה"
אני אריה, אז כמובן שאגתי!
אך מהפה יצאה רק יללה.
