שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפרוחית.

Always following the dopamine.
לא ילדה טובה.
לפני שנה. 20 ביולי 2023 בשעה 2:11

(מתוך פתק ישן)

אני רוצה שתרצה אותי. משהו בך לוחץ לי על כל הכפתורים בו זמנית וזה בלתי נסבל. כשאתה אומר משהו בטון הנכון המוח שלי לא מסוגל להגיד כלום חוץ מכן. עכשיו גם הגוף. כל נגיעה הכי קטנה מקפיצה אותי כל פעם שאתה מניח יד אולי בטעות כל החיישנים בגוף שלי מתרכזים לאותה נקודה אחת קטנה ואני מתה שתישאר שתמשיך את התנועה שתתכוון שתתן לי להתמוסס לתוך ההרגשה הזאת רק לכמה שניות. אני מפחדת מזה כי אתה יכול לעשות את זה בדרך אגב, ליטוף יכול להיות דבר של חיבה ואני לא סומכת על הגוף שלי שלא יתמסר באותו רגע בצורה כל כך קיצונית שמיד תראה הכל. זה כבר לא כן של הראש זה כן של כל איבר וגיד ושריר ועצב, כן מוחלט וקיצוני ומתאים למצב התודעה שהחלקתי אליו בלי לשים לב. אפשר לקרוא לזה איבוד שליטה אבל בעיני זה ויתור מרצון, לא מרגישה שאני צריכה אותה לידך. פתחתי את כל הפילטרים וזה חלק מזה. אני סומכת עלייך באופן מוחלט ואין לי רצון או אפשרות לשנות את זה.

לפני שנה. 19 ביולי 2023 בשעה 15:37

תיבת הודעות,

אני מנטרת את קצב הלב

3...2...1...

קפיצה

 

השב

לפני שנה. 18 ביולי 2023 בשעה 23:08

לפעמים מרגיש לי שהתודעה היא מבוך מראות ואני כבר לא יודעת אם אני רואה אותך או את עצמי בך או שבכלל כל מה שאנחנו אי פעם יכולים לראות זו רק נקודת מפגש. 

לפני שנה. 18 ביולי 2023 בשעה 21:16

קצת התפעלת והוחמאת מזה שאני סומכת עליך

וכן, אני סומכת עליך מאוד ואתה צריך להיות מוחמא
אבל יש קטע עם התמסרות
זה משהו שבא מאוד בטבעי בגיל צעיר
מתוך חוסר תחושת סכנה,
מתוך אמונה ששום דבר רע לא יקרה

ואז דברים רעים קורים
וזה כבר פחות מובן מאליו
ולוקח רגע (שלוקח שנים) לשחרר את הבורג הזה שוב
להוריד את רמת האבטחה - ולהסכים להרגיש
בהבנה שכשאני מסכימה להרגיש
אני מסכימה להרגיש הכל, כואב ככל שיהיה
ואני קודם כל יכולה להסכים לזה
מתוך הידיעה,
החד משמעית,
שאני סומכת על עצמי.

ואני סומכת על עצמי כי אני יודעת -
אני יכולה להתמודד עם מה שיבוא
כי דברים באו, והתמודדתי עם כולם
ואני עדיין כאן.

אין דבר כזה טריפ רע :)

 

 

 

---------

 

 

 

אין דבר כזה טריפ רע
אין דבר כזה טריפ רע
אני מזכירה לעצמי
כשזה שורף
כמו מלח על כוויות
תגיד
פעם אחת
אבל נפתחתי, בפעם הזאת
כמו חתול התהפכתי
וחטפתי בעיטה לבטן הרכה
לא ממך, לא בכוונה
מהמציאות
נתתי לעצמי לרצות כל כך שזה כאב
כמו עש שרוצה אור ונשרף בפלורסנט
ואני לא יודעת להגיד איפה זה כואב
זה כואב ממש

ועדיין, לא לובשת חזרה את השריון
מעדיפה שיכאב, כאב זה חי

אני לא שולחת לך עוד הודעה
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה טוב אתה נראה
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה אני רוצה להרגיש את הידיים שלך
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה בא לי ללקק אותך
לשמוע אותך גומר
להרגיש אותך מעליי
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה פעמים התעוררתי בלי נשימה
מזכרון של היד שלך בשיער שלי
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה אני רוצה
פאק אני ממש רוצה
אני לא שולחת לך עוד הודעה
אני לא רואה את הוידאו שצילמת לי
גם אם אני עדיין לא יכולה למחוק אותו
אני לא שולחת לך עוד הודעה
בסוף זה יעבור
בסוף זה יעבור
זה רק פלורסנט
זה ישרוף פחות
אני אלך לים
יהיה קל יותר לנשום
ומישהו, מתישהו
יזיין ממני את הזכרון שלך

בינתיים
אין לי אוויר

ואתה יכול לקרוא לזה דרמה עד מחר