שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפרוחית.

Always following the dopamine.
לא ילדה טובה.
לפני שנה. 18 ביולי 2023 בשעה 21:16

קצת התפעלת והוחמאת מזה שאני סומכת עליך

וכן, אני סומכת עליך מאוד ואתה צריך להיות מוחמא
אבל יש קטע עם התמסרות
זה משהו שבא מאוד בטבעי בגיל צעיר
מתוך חוסר תחושת סכנה,
מתוך אמונה ששום דבר רע לא יקרה

ואז דברים רעים קורים
וזה כבר פחות מובן מאליו
ולוקח רגע (שלוקח שנים) לשחרר את הבורג הזה שוב
להוריד את רמת האבטחה - ולהסכים להרגיש
בהבנה שכשאני מסכימה להרגיש
אני מסכימה להרגיש הכל, כואב ככל שיהיה
ואני קודם כל יכולה להסכים לזה
מתוך הידיעה,
החד משמעית,
שאני סומכת על עצמי.

ואני סומכת על עצמי כי אני יודעת -
אני יכולה להתמודד עם מה שיבוא
כי דברים באו, והתמודדתי עם כולם
ואני עדיין כאן.

אין דבר כזה טריפ רע :)

 

 

 

---------

 

 

 

אין דבר כזה טריפ רע
אין דבר כזה טריפ רע
אני מזכירה לעצמי
כשזה שורף
כמו מלח על כוויות
תגיד
פעם אחת
אבל נפתחתי, בפעם הזאת
כמו חתול התהפכתי
וחטפתי בעיטה לבטן הרכה
לא ממך, לא בכוונה
מהמציאות
נתתי לעצמי לרצות כל כך שזה כאב
כמו עש שרוצה אור ונשרף בפלורסנט
ואני לא יודעת להגיד איפה זה כואב
זה כואב ממש

ועדיין, לא לובשת חזרה את השריון
מעדיפה שיכאב, כאב זה חי

אני לא שולחת לך עוד הודעה
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה טוב אתה נראה
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה אני רוצה להרגיש את הידיים שלך
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה בא לי ללקק אותך
לשמוע אותך גומר
להרגיש אותך מעליי
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה פעמים התעוררתי בלי נשימה
מזכרון של היד שלך בשיער שלי
אני לא שולחת לך עוד הודעה
לא משנה כמה אני רוצה
פאק אני ממש רוצה
אני לא שולחת לך עוד הודעה
אני לא רואה את הוידאו שצילמת לי
גם אם אני עדיין לא יכולה למחוק אותו
אני לא שולחת לך עוד הודעה
בסוף זה יעבור
בסוף זה יעבור
זה רק פלורסנט
זה ישרוף פחות
אני אלך לים
יהיה קל יותר לנשום
ומישהו, מתישהו
יזיין ממני את הזכרון שלך

בינתיים
אין לי אוויר

ואתה יכול לקרוא לזה דרמה עד מחר

סטילי דן - שלחתי לו הודעה בסוף? אני לא הייתי מחזיק מעמד
לפני שנה
DopamineChaser​(נשלטת) - כמה וכמה פעמים
עברתי לכתוב בפתקים כדי להפסיק
זה גם היה שיעור :)
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י