שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירים שחורים

כל מה שטוב ורע.
לפני 5 חודשים. 17 ביוני 2024 בשעה 19:33

ראיתי אותך מעבר לקהל
לא עניין אותי הגבר הזר
העיניים שלך נעצרו עלי
הייתה סיבה טובה לעניין

הרחתי אותך מעל כל הראשים
עניין של ריחות על גלים
שנינו רוכבים במרחבים אחרים
לא מובנים לאחרים

עניין של התאמה, מהבטן, מהקיבה
משהו שכשמבינים אז זורקים הכל,
זה לא עניין של מחפשים
זה מוצא אותנו, לא מתנגדים

לא מעניין אותי שאת תפוסה
למי את עושה כביסה, את מי את מאכילה
למי את מתמסרת כשאין לך אהבה
ידעת את זה בפגישה הראשונה ומתחת לחופה

את לא היחידה, שמעתי את זה
מהראשונה, השנייה, האלף וארבע
לא המצאת את השיטה, הנסיבות שמנצחות
המסגרת, הלחץ מהמשפחה

אל תהיי כזו כנועה
כשצריך, זה לא משחק שליטה
פעם התמרדת, כשהיית צעירה
נגמר לך הסוס, נכנעת למטחנה?

את רק צריכה את הדחיפה הנכונה
הבעיטה בגולגולת, זעזוע בתיבת התהודה
של הדברים שנאמרו, לשמוע אותם עם המנגינה הנכונה
אז הכל יסתדר, תבשילי לקטיפה

תכנעי לריח שבא בהפתעה
תהיי שלי לחודש, שנה, בלי הפוגה
תחלימי גם ממני ותעברי לחיה הבאה
אז למה אני משחרר אם התוצאה רעה?

 

הזכויות שלי. לאופטימית הרוכבת.

 

 

לפני 5 חודשים. 11 ביוני 2024 בשעה 12:50

צעירה מדי, זקנה

עדי, נעמה

עדינה, בהמה גסה

אולגה, שירי, שקמה

מכוערת, מדהימה

ההיא מהבקעה

אישה מוכה

שוב עדי

יודעת אבוס בעלה

אורית הקטנה, הרזה

חזרה בתשובה

מירי השחומה

ההיא מהמסילה

איילת הנשלטת

איילה שלא נכנעה

רני שחתכה את הורידים

כמה דם, אלוהים

גלית שהתגרשה

אריקה שבגדה

סבטה, הלכה הטבעת, הכתובה

דירה חדשה

יוליה, תמא 38, התכלבות, התפכחות

כל חתיכת כוס פרק בהיסטוריה

חוויית אנתרופולוגיה

הילה שצלעה

הילה שרצתה תרומה

לא גנבה זרע, רק ביקשה

נעמי, שהפסדתי בשביל גלית

עוד הילה, איזו אבדה

הכל בגלל גלית

עמק יזרעאל לא בשבילך

שירת, דוגמנית הלבשה תחתונה

א', מלכת יופי בעברה

ההיא מאורנית, שכחתי את שמה

עם טרשת נפוצה

קורבן אונס במשפחה

ההורים לא שומעים

האח לא זוכר

ברחתי כאילו משריפה

אורנית חזקה אצלי, השרמוטה השמנה

נימפומנית דפוקה

סבטה, גמרתי כל דפיקה

לא יאמן אילו סיפורים סיפרה

סבטה השנייה, בעצם ראשונה

גירושין ראשונים, הפסקה

רכבת הרים, שואה

אסתר המלכה, עדיין בעבודה

ואם כבר עבודה..

הפקידה, האחות, הרופאה

שיעור באנטומיה על מצבה

בחורשה, באורווה, על החוף

חתיכת כביש, מבצר, מערה, מעיין

עדי מהעיר הגדולה

מבט אחד וכולי כווייה

כנראה הכי יפה 

פער דורות מדהים

כולה ארבע שנים

עוד לא בגירושין

סופשבוע בעננים

ותחזור קיבינימאט לטיולים

אנחנו כל כך שונים

איך להתמודד עם הרשימה

רק הולכת וגדלה

איך להסתכל על הבאה

טוב שיש לי תכנית שנייה

לא אלמן ישראל

רק חרמן ותחמן

מצולק וגידם

חושב עם הזין

חושב שחושב

רק מאלתר

נחזור לגלית?

ברור, חזרת כל ארבעה חודשים

כלב מוכה עם אהבת חיים

מנופפים בעצם ואני על הקרשים

זוכר את הבושם

של כולן

זוכר את הגוף, המרדף, הטירוף

זוכר את אלונה, שלושה ילדים

זוכר את ורה, הפלה אוקראינית עם מסרגה 

עוד סייעת, עוד אשמה

עוד קונדום קרוע, עוד דאגה

פוסטינור, אלכוהול

לילה במדבר באוהל בלי אור

השמנה מכפר אז'ר

האנורקטית מהמגדל

הפולי, הספיו, הטרנס

לא יודע לאן אני נכנס

דימונה, מצפה, אין על המדבר

עמק המעיינות, הגליל, בית בכפר

צימר בדרום, בקתה בשומרון

אני נגמר

בסוף הזין ינשור

בסוף זיבה, הרפס, עגבת

טוב שמחוסן לצהבת

מתחבא בארון מילד בן שש שבא לחרבן

בעל חמוש עם אקדח 

טלפון בלילה מחמות לשעבר

תחינה להסעה מבית משוגעים מחברה של חבר

הכל אמת ויציב

נגמר לי הדפוס, עובר לכתיב

השכנה שחף שניסיתי

המורה חופית בה זכיתי

שמות מהים, שמות מהמפה ששכחתי מכבר

פעילות, שמאלניות, לא סבלו את הדעות

מתנחלות, דתלשיות, לא עמדתי בציפיות

עמד כמו ברזל, לא עמד לשנייה

לא מבין עד היום למה ועל מה

בוגדות, פתוחות, נשמות חופשיות

זונות, אהובות, כמה יפות

נשרף לי המח, איך זכיתי בטוב

רק הראש זוכר, מדחיק, מתפתל

להלי המגולחת, שרה דתייה

היו כמה ששכחתי

בטוח הייתה לי סיבה

את סיוון אזכור כמובן

היה לי משעמם והפכתי לה את העולם

כמה נזק, כמה אכזר

זה המשחק, דמי הכניסה

קרית אונו הכוסית, מתולתלת צהובה

מודיעין, רחוב-רחוב, חצי שכונה

ראשון לציון, היה נח, קפיצה מהעבודה

אבל אין כמו מציצה בין מטופל לפגישה

הן עד היום לא יודעות מי ברשימה

הסתתי אחת נגד השנייה

קנאה כנשק, למדתי מאשתי השנייה

והנישואין השניים, מפלה

לקח לי שנה להחלמה מלאה

לאובדן הרגש, דעיכת ההשפעה

אולי עד היום סוחב את הגופה

שוב גלית

בת זונה

סוף הרשימה?

לא נראה לי, גם עם הנוכחית הוספתי שמות

רחוק מהעין, קרוב אל הנוף

קימורים וגבעות

איש של טבע מחפש פירים, בעיות. 

 

השמות שונו, הזכויות שמורות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. 10 ביוני 2024 בשעה 12:28

כותב שירים בעבודה

עדיף מעוד פרצוף שמחפש עזרה

כל פעם שהדלת נפתחת ותלונה מתחילה

האדם הוא בהמה כל כך גסה

מודה שגם אני ברשימה

כותב הכל ואומר מעט

הכל כבר נאמר בספר האחד

אין חדש תחת השמש

היצר רע מנעוריו

בין יעקב לבין עקיבא 

דרך ארץ קדמה גם לך

קדמה למיניות ולשליטה 

בין משה למשה הייתה גם זיקפה

הייתה לפני חטא, לפני הנחש

הקדמון, הראשון, לא אחרון

תהיה גם אחרי קדיש ואשכבה

כשכולנו עפר ויצרים זרים גונחים על המצבה.

 

לא לוקח זכות על קודש וחול. 

לפני 5 חודשים. 10 ביוני 2024 בשעה 12:11

התהפכתי, התעוררתי, היתושים עקצו

בחלומי הסוסים נבחו והכלבים עברו

נמשכת מלחמה, ארוכה כשיירה

הייתם בישראל לאחרונה, יצאתם מהבית?

טעמתם את הניצחון, ליסוע הבייתה בשיא החום?

בשביל זה לא צריך לחלום

צריך רק אוטו ורצון

פעם הסתדרתי בלי שניהם

בבעלותי הדחף לאסון

זה הניצחון, הגאולה, החידלון

כך נראים ימות משיח

העם על הגחון

כל מבחן הוא כישלון

הכל התחיל מאיוון האיום

השטן בירושלים, בית משפט עליון

עדיין כואב לי הבזיון

פעם יחידה שראיתי את אבי בתימהון

מאז רק התדרדרנו לתהום

עם סגולה על המדרון

איך שרדנו עד היום

איך חזרנו עד הלום

כל הגדולים נפלו לתהום

לא יצאנו מהגטו

עדיין עַם בזמן פוגרום

מבקשים אישור מאח גדול

על גשר צר מאד מאד

 

הזכויות והחובות שלנו. 

לפני 5 חודשים. 10 ביוני 2024 בשעה 11:31

חלמתי שאיבדתי את הבלמים

כי מי צריך מעצורים

התרסקתי בכל הכבישים

לחצתי עד הלבנת הפרקים

מאיץ בירידה, ריח עשן

חולף על פרצופים פעורים

הרוח מתגברת, המוסר יורד

שחיקת מצפון, שחיקת שיניים

התחלתי בירידה ועכשיו על הפנים

אין פה הפתעה, אפילו התזמון מתאים

היה צריך לקרות מזמן, כל יום מאלוהים

ניצלתי את הזמן לחשוב על חטאים

אפס מסקנות, המשכתי כרגיל

נתון לייעוד ולחסדים

אופיו של אדם קובע ביצועים

וחוקים הם לחלשים

תמיד גמישים ונמתחים

מוּלֵךְ גם נשברים

רק אנחנו בכותבים

השאר ילכו אחרי רועים

עיוורים, עדר של כבשים

חובבי כלובים וכבשנים

לא עשיתם לביתכם

לא נתתם חלקכם

גם כמוכם נשחרר

ונמות אם נצטרך 

גיבורים ליום יומיים

יורשי מלכות שמיים

 

הזכויות שמורות, כתבו בעצמכם. 

 

לפני 5 חודשים. 7 ביוני 2024 בשעה 19:46

כשאני נכנס למיטה והיא בריח שלך

התלתלים הכהים על סדין מקומט

או חָלַק ובהיר והבושם נחלש

שלך, או קודמת, או כמה מאז

זה אני שקניתי או את שהבאת

הכל מתערבב לבליל אהבים

המגירה מלאה במידות וגדלים

אני חלש בשמות, חזק במלים

את מאבדת פנים, רק הרגש מזכיר

את מה שהיה, מזמן לפנייך

היו פה כמה, איתך, בלעדייך

לא רושם מספרים, רק סופר צלקות

כשהורדתי מסך על שלל רגשות

פתיחת המלכה מול חייל אפרורי

שוק על ירך, מוחל תבוסתי

לא עזרה כאן הגנה מבריקה

איך תתגונן כשאין חומה

אין כאן צריח ואין פה אותך

נשארת הרחק כשעוד קראת בשמה

איך יצא שאת אותה מכירה

זוכר את השם, נושאו לשווא

בפנים מתחרט שהכרתי אותך

אותה, כן אותה, הכלה השנייה

כבד הנטל, זכרונה, מגעה

זוכר משפטים של רוך וזימה

זוכר את הכל, מנת תרעלה

איך הגענו אליה מריח מיטה

בסוף כל משפט נחבאת לי דמותה

הכווייה, הצלקת, משחקי זכרון

היא באה, הולכת, משתנה בדמיון

לנצח תרדוף, העקב בשריון

אהבה הופכת שנאה

אדישות מעבר לפינה

 

 

אבל הזיכרון שמור רק לי

לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 15:15

 

תנו לי שתי דקות

בלי מבטים, בלי דעות קדומות

יום של שטויות

יום בלי שנאות


הרשימה כל כך ארוכה

שנאה בלי גבולות

תעלה בעשן, תני לי אש

זה כל כך הרבה לבקש?


כולם כאן כל כך פשוטים

שולטים, משוררים

אפילו כמה שקוראים לעצמם אלוהים

אני בעניין שדיים ועקבים


כמה קעקועים

צעצועים שחודרים

סיפורים מפחידים

הצצתי, נפגעתי, רוצה פיצויים


על לילות לבנים

מפגשים מיותרים

הראש בקיר, מעגֵל ריבועים

פעם אחת רוצה שׁוּק של קונים


ערומה מקועקעת, מלכת לבבות

לוחות מודעות לכל הדרישות

ריבוי משתתפים, אדונים בשפחות

די לי, תני לי עוד ועוד


בוגדים, נבגדים, מאחורי כינויים

עפים על עצמם על חשבון אחרים

טבע האדם, רק של אחרים

לא באתי לעורר מדנים


מקום תחת השמש לכל הסטיות

חריגות מהכלל, חתיכות חתוכות

מספיקה לי אחת, משקר לעצמי

זבל סוטה, עונה בן דמותי


זה שיר ערס כלובי, ממלמל לעצמי

זה לא רציני, לא בשבילי

אני טוב מהרב, חושב כמו כולם

בלי טיפה של ביקורת, דרכו של עולם

 

 

שלכם

לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 13:17

מתגעגע לפוגעות, לדוחות

במיוחד ליפות

לחלקות, המתולתלות, השחומות

איך אהבתי את הלבנות

את הקצוות, את החולות

ההן מהשוליים, גוויות מהלכות

ניצול ראשון ופרידות אחרונות

הניגוד הבולט מול השחור

הפטמות הורודות בדרך החוצה לקור

החכמות, טובות הלב

לא השכלתי לשמר, למנוע כאב

הניגוד לדמותי, חושך מול אור

עזבתי את כולן מאחור

אבל לא באמת

למלים הקשות, ביקורת גלויה

ביקשתי רק עוד פעם אחרונה

להעביר בזוגיות עוד יממה

כי זה מביא לי השראה

לכן הקצה, התער, הגובה

התהום שמביטה חזרה

מחזקת, מחלישה, סופרת דקות לפגישה

להרוס לי את המוניטין, לחדד את הפינות

מחיר גבוה, אשלייה זולה

קניתי אותך באתר, משומשת, פגומה

יד אלף מאיזה בן זונה

שמתי אותך במגירה, פתרתי לעצמי בעייה

ארבע שורות ואת נעלמת, חזרה לקופסא

בסוף הולך לבדי ברחובות

חושב אם הטעות היא בי או באחרות

אין רחמים בין השמשות

לא בבקרים, לא בלילות

לא יעזרו מלים חכמות

רק צוברים חוויות

משלמים על טעויות.

 

הזכויות שמורות, תחלקו עלי. 

לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 12:13

לאחרונה הריח העולה ממני מזכיר לי בגידה

גופה, נבלה סרוחה

נעזבה בשדה בשעת מלחמה

אין איש דורש, איש לא בא

למרות תחזוקת הגוף והנפש

נקודת הפתיחה השתנתה

משהו זז בבסיס, רעידה

אמות הסיפין עד הטפחות

לא תיקון, לא עצה

לא בחינם, לא תמורת כל ההון בעולם

לא רוצה יותר לשמוע, לראות

לא קשור לאישה או זיעה

לא תלוי במספר מקלחות

לא ממציא לי סיבות

טחו עיניי ממראות

מחכה לפתק בדואר

מהגדוד, הבורא, בסדר הזה

רמז למהות הקיום

או מקום ושעת התייצבות

מה יבוא קודם

אולי מילה משמים

הברק הרועם, הכיווץ בחזה

שורות ראשונות בכתב יפה

ריח חריף של זיעה שוטף קיומי

מריח ריח סופי

עובר לי טעם המילה הכתובה

אחדל לכתוב

אפסיק אפילו לנדוד

לשוטט במרחבי קיומך

בלתי נמנע, לא אסוג מול קריאתי

קורא שורה אחרונה

המשמעות בין השורות מתגלה

מעביר עיני על סלסול חתימה

קעקוע אות קין על טבור הלידה

אני בעימות עם עצמי

הפחד נסוג מול כבודי

הנייר נמעך בידי

פעם ראשונה המבט מתאזן

אין כלום באופק

הכל התרוקן

תמיד ידעתי שרגע כלייה

יהיה כשאעמוד מול מראה

 

 

הזכויות שמורות לי, נראה אתכם מנסים. 

לפני 5 חודשים. 4 ביוני 2024 בשעה 7:01

באתי לגנוב סוסים ונשארתי

לאורווה בקושי נכנסתי

לגימה ממעיין נעורים

רק מים גנובים

רק בחצר של אחרים

רק נשואות, מחויבות

אמהות לילדים וילדות

רק הן מבינות

כל השאר כל כך מצחיקות

נערות בשמלות, מחפשות סוכריות

אני רעב, לא בא לי מתוק

לנעוץ שיניים בבשר אמיתי

עד בסיס הניבים

עד יפחות הכאב והעונג

אוהב שבגללי המלים

עד שקוראים לי בשמי

עד שתתחנני לשלמותך

קודם הגוף

הנפש מיד

זה אותו הדבר

בקרוב את תביני ותקראי לי לצד

הצדדי יהפוך לעיקר

מהסחה למהות, לאופי ודמות

מעניין ומבט למסילת ישרים

נו אז מה שכולנו כאן עקומים

 

הזכויות שמורות לי, לנו, לישר ולעקוב.