שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלאה....

לפני 9 שנים. 13 במרץ 2015 בשעה 13:53

מתנה

פורסם לפני 6 שנים ב - 12 במרץ, 2009 בשעה 18:04מודה!
אני אוהבת לקבל מתנות
ולא כי לא מסוגלת לקנות לעצמי , בעצמי
אבל בלקבל מתנה ממישהו יש סוג של אמירה, של מחשבה עלייך באופן אישי, של תשומת לב
ואתמול קיבלתי מתנה לכבוד יום הולדתי ה-40
וכמה ששמחתי על המחווה המקסימה הזו
מהרגע שהגעתי איתה הביתה לא מסוגלת לבדוק ולפתוח
היא מונחת בפינה
וגם אם אולי לא היתה כוונה כזו,

התוצאה מדברת בעד עצמה
ומתנת יום הולדת הפכה למתנת פרידה.


כמעט 6 שנים חלפו, והגורל מפגיש אותנו שוב, באתר אחר..

אנחנו מחליפים תמונות, מדברים בפון, מתכתבים באינטנסיביות ושום אסימון לא נופל!

קבענו להפגש, אתה מגיע ואני נכנסת למושב האחורי, הצדודית שלך, הקול, ואני בהלם טוטאלי, ומוחלט!

זיהיתי מי אתה בשניה הראשונה, שואלת\קובעת ששמך האמיתי אינו השם שהכרנו בגלגול הנוכחי, אתה דורש ממני להתקרב אליך, מביט בי, בוחן, ומזהה!

אני בהלם שלא עוזב אותי והתגובה שלך להלם הזה משבשת אותי עוד יותר..

אתה שואל שוב ושוב, אם רוצה לרדת מהרכב וללכת... ואני...נקרעת בין הרצון להשאר, לבין התהייה מהיכן מגיעה השאלה שלך, אולי התאכזבת...אולי זה מה שאתה רוצה שיקרה..האגו כמעט מכריע.. ולא הייתי בפוקוס כלל מכל הסיטואציה שהגורל זימן לי..

נשארתי.

 

מפגישת "ההכרות" הזאת אני הולכת עם סימני שאלה בדבר המשכיות , לא יכולתי לדעת אם אתה מעוניין כש...5.5 שנים קודם לכן , ביום הולדת 40 ואחרי 2-3 פגישות שילחת אותי לדרכי מבלי שהבנתי מה פשרה של פרידה...אומנם הבטחת שכיום יש לך יותר זמן מבעבר (וההבטחה הזו תהיה מכרעת בהמשך) אך לא הייתי בטוחה ...

 

פרצת לחיי בזמן אישי מאוד בעייתי, הפסימיות אפפה אותי ולא ראיתי אור בקצה המנהרה.

אתה לעומת זאת הקטנת את הקשיים שניצבו, תמכת בי, עודדת, ובעיקר היית שם כל כולך בקשר צפוף נפלא ומאוד מאוד מחבר...תקשורתית הענקת לי ים, על בסיס יומיומי, בחג שבת ערבים ובמהלך הימים. התנהלת מולי ברצינות מעוררת הערצה, הענקת לי יחס תשומת לב , ועשית הכל בהדדיות ואהבה.

 

טוב לב זה מה שאפיין אותך ..ויש לי רק מילים חמות לומר על הזמן הזה במחיצתך

על האישיות שלך, על תפיסת הקשר..

החזרת לי את האמון באנשים בסבלנות אין קץ

מידרתי עצמי מכל קשר, בניתי בפנימיות שלי עולם ששייך רק לך ולי

מילאת אותי בך עד שלא היתה בי טיפה פנויה והייתי מאושרת ומסופקת גם בהיבטים פחות מושלמים..

הקשר אתך הפך להיות משהו טבעי לי, חלק ממני

נשמתי בזכותך

צפתי מעל פני המים גם כשהייתי בסכנת טביעה

האמנתי שנוכל לכל מהמורה ומכשול

שנתגבר ונשרוד

ששום קושי לא ינפץ את הבועה הצלולה והוורדרדה הזאת

מבחינתי רק התחלנו

מבחינת שנינו חשנו שזה לזמן ארוך ושיש לנו עוד הרבה זמן משותף

הייתי בטוחה שאקבל את אותה רצינות שראיתי ממך, גם בתדירות הפגישות

הייתי בטוחה שאותה טוטאליות ורצון  שאפיינו אותך מולי יבואו לביטוי גם בפגישות

לא יכולתי להשלים עם פער היתרונות כנגד החסרונות שבתדירות הפגישות..

 

נשברתי

ויתרתי עלינו ביום הולדתי ה-46

וכעת אין בי נשימה.

 

מתוקף אישיותה - קראתי.
שוב ושוב ושוב.
ועצמתי עינים ובכיתי.
התחושה כל כך מוכרת.
הלוואי והיו לי מילים טובות ומנחמות.
אבל זו לא העת כעת.
כעת מותר לבכות.
על אובדן שכזה.

חיבוק חם וענק מהלב של מתוקף.

הלוואי ותמצאי שוב את הדרך להתחיל לנשום.
הלוואי.
לפני 9 שנים
שתקן - צר לי
לפני 9 שנים
ה דום שלך​(שולט) - לפעמים
יש דברים שלא אמורים להגיע למועד ב
אחרת
לא היו נכשלים במועד א
לפני 9 שנים
מתחשב בך​(שולט){שבה} - נשמע שהיה דווקא אחלה מועד ב'.
אני טועה?
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י