לפני 4 שבועות. 25 באוקטובר 2024 בשעה 17:36
אהבתי אותה כמו שלא אהבתי מיימי
התחלנו כמו רוח סערה וכמו מגדל קלפים שחלק אחד לא יושב בידיוק במקום הכל נופל ומתרסק
אז מצאנו את עצמנו בונים את המגדל כל פעם מחדש
וכל פעם אנחנו בונים באותה הצורה מהר כדי להספיק כדי לעמוד בקצב ושוכחים לעצור ולתקן והוא שוב נופל.
ובונים מחדש טריגרים עולים ואנחנו לא עוצרים לבדוק להקשיב לבחון אולי רק אולי אנחנו טועים.
כמו רוח סערה שהתחלנו ככה סיימנו בלי המגדל בלי לתקן בלי רצון אמיתי לשנות רק לטרוף ולהספיק
אז עכשיו המגדל קרס והקלפים כבר בלויים ואין את היכולת לתקן ואנחנו עייפים מידי כדי לנסות ולבנות מחדש.
אהבתי אותה כמו שלא אהבתי מיימי.