מרחקים....

כבר כמה ימים השיר מתנגן לו בכל תחנה אפשרית, והיום מצאתי את עצמי מתחברת לשורות, לחלקי מילים....... פאזל של אלף חתיכות.

הכל יכול לקרות / נינט טייב

הכל יכול לקרות
אין כיוון לרוח
המרחב פתוח
האופק לא נגמר

הכל יכול לקרות
מאהבה נתפרת
או מפרידה נפרמת
בסוף כלום לא נשאר

אבל תמיד
יש מישהו ששומע
שומר עליי יודע
שאני לא אוותר

רוצה שתשאר עד שיגמר
הטירוף הלילה
עד קצה יום אחר

הכל יכול לקרות
אין דבר קבוע
אין שום דבר בטוח
שיקרה או לא יקרה

כי הכל יכול לקרות
רכבת שדוהרת
שאף פעם לא עוצרת
באותה התחנה

שחרר אותי
עם בדידותי בחדר
קח שבר ועוד שבר
ותדביק אותי

עוד פעם מחדש
עד המבול הבא
עד שלא יכאב כבר
עד שירגע

כי תמיד יש מישהו ששומע
שומר עליי יודע
שאני לא אוותר

רוצה שתשאר
עד שיגמר
הטירוף הלילה
עד קצה יום אחר.......

יום מרגש וקשה כאחד......
הנסיכה שלך עולה לכיתה א'
ומחר זהו היום שחיכית לו, שייחלת להיות בו..... ואת אינך.

יום מרגש וקשה כאחד.....
אהיה שם בדמעות כבושות
אחבק ואחזק את הנסיכה שלך, אחייך במסווה של כאב....כי את אינך.

וכאשר הכל יירגע, נבוא אלייך
אדליק את נר הנשמה
ונספר לך על הנסיכה שלך

יום מרגש וקשה כאחד.....

יום מרגש עבור הנסיך שלי, יום מלא בהפתעות ושלב נוסף וחשוב בהתפתחות שלו.
תקופת הסתגלות......

להתחלות חדשות
לשינויים ויצירה
בדרך חדשה......

וכן, גם אני מסתגלת לאיטי להזיה..... ובצעד הראשון שלי מזה תקופה מצאתי דרך לשחרר את האגרסיות, והיוזמה הראשונה היתה להרשם היום לחוג מיוזע ממריץ משחרר ומחטב כאחד.....

יודעת כמה קשה היא הדרך שלך נסיך שלי
גאה בך שמיים שלי
עיניים מחייכות שלי
קפיטן קטן

אוהבת עד בלי די
אמא

יום של יחד, של הנאה צרופה במגע שפתייך בכל גופי, בזיעה חובקת וליטוף עמוק בנשמתי......
יום של יחד, במבט בתוך אמבט מלא מחשבות.....

מאסטר,
למדתי היום במרדנות שבי את היכולת להתבונן באותם קופסאות שמאוכסנות אחת בשניה מאחורי אותה חומה ודלת נעולה......
נהנתי להיות למרגלותייך, אהבתי להיות לצידך מתחתייך ומעלייך.
הנרות עדיין דולקים בעיניי, וטפטופי התאווה אלייך עודם בי.

ידיי קשורות מאחורי גבי, עיניי מכוסות, ושפתיי פשוקות לנוכח מגעך......
הכל חשוך וחד, וקולך נותן את האות,
הגבולות נפרצים......שלך, כל כך שלך.
מביטה בסימנים המעטרים את הגבעות, ובפיטמותיי הכאובות, ואוהבת..... כל כך אוהבת.

תודה על יום מיוחד, ביום מיוחד.
שלך.

בצעדים איטיים ובטוחים, נוגע במקומות שהדמיון פורש את כנפיו ומגביה עוף בכל מילה שנכתבת..... ונאמרת.
מפזר את ערפילי חושיי ומתביע את חותמך בפנטזיות הכי כמוסות.....שלי שלך.
פורם לאיטך עוד קשר, עוברים יחד עוד משוחה....

חומה אחר חומה לאט נסדקת, ואתה יקירי אוחז את ידי ומרגיע בשלווה שבך, בחיוך שלך.
כל כך אוהבת......
אוהבת את מה שהזמן יצר עבורנו, את מה שהוא מוציא מאיתנו ביחד ולחוד.
כל כך אוהבת.....

חשבתי להעניק לה ערב של יחד, ערב של פיצוי והערכה.....
החלטנו שהדרך להנציח את טרום גיוסה, תהה בבחירת סרט בבית קולונוע, וישיבה בבית קפה לאחר מכן.

הקטנטונת שלי לקחה את המפתחות של האוטו, וכיוונה את עצמה לקניון......
ואני, ישובה לצידה מביטה בה, פליאה.
כל כך גדלה..... כל כך גדולה.

בחירת הסרט בדיעבד היה הארה לגביי החיים, והבחירות שאנו עושים.....זיפזופ מהיר אל חלקים בעבר, וזיפ מהיר אל עתיד שטומן בחובו את סדר העדיפות שאנו נותנים לעצמנו ומשפחתנו במהלך החיים, וביחד נותן אותותיו על מה שאנו מאבדים בדרך......

צחקנו בסרט, ובכינו כשהבנו את המשמעות שלו בעולם שאותו אנחנו מכירים כבר ארבעה חודשים.

סרט מומלץ - קליק / אדם סנדלר

לפרוק, לפרוק, לפרוק, כך הם אומרים......
לדבר זה משחרר...... מי אמר??? גם כן קבוצת תמיכה......

יש בי כעס עצום על העולם, על החיים, ועל אלו שנהנים מהם, וכמובן שהתחושה משתנה מפעם לפעם, כמו החיים המתעתעים האלו......
היום משהו קרה לי בעבודה, היום ראיתי את עצמי מביטה בגובה אחר, מסתכלת ומביטה על הסובבים אותי, ובמוחי מבטלת את הכל, את כולם, הרי הכל הוא הבל הבלים אחד ענקי.... כי ברגע שאובדן קרוב אלייך, או חלק מחייך....... הכאב הוא כל כך חד, ושלך, ואתה לפתע מקבל משמעות אחרת בחיים.

והיום הדמעות חנקו את גרוני ופרצו, והכעס הגביר את התעצמות הכאב, והפחד שב ועטף אותי, והגביר את חוסר האונים מול הגעגוע אליך...... כל כך חסרה לי, וכל כך ריק לי.

עוד חודש עבר בלעדיך...... אלוהים, כמה קשה להשלים.

דרכנו - דני בסן
~~~~~~~~~~~~

אור הנר נמהל באור הירח
על הכר שיערך השפוך
בחלון צמרת עץ פורח
והשקט חזר, רואים לפי החיוך

סערה הייתה, הנה חלפה לה
ופנייך שוב רוגעות כפניי הים
עם האור נוסיף ללכת הלאה
עוד הדרך רבה, המסע עדיין לא תם

לא קלה, היא לא קלה דרכנו
ועינייך לפעמיים כה נוגות
עוד שדות פורחים יש לפנינו
עוד הרים גבוהים, וצונני פסגות

רסיסים של אור בדמעותייך
וחיוך שוב מגשש דרכו אליי
כל הטוב עודנו לפנייך
שימי ראש על כתפי, תני לי ידך בידי

עוד מעט יתם הנר לגווע
עוד מעט יובס השקט המבורך
המולת היום תתחיל לבקוע
לא תלכי לבדך, אני אהיה שם איתך

לא קלה, היא לא קלה דרכנו........

נכנסת למיטה שלי, מרגישה כל כך קטנה בתוכה..... תמהיל של רגשות ותחושות שחיים בתוכי, ולהם פנים, הבעות.....

עוצמת עיניים ומפליגה, מפליגה לאינטימיות שנוגעת,
מחבקת
מחזקת
אוהבת
נותנת
ונוטעת בי את מה שאנו חווים יחדיו......

מפליגה אל מאגרי שכרות החושים שנעטפת ברגעים שאנו חווים, ורוצה, כל כך רוצה......
חומה
פחד
בהלה מהשפעתך, בהלה מעוצמתך בחיי.

משתבללת.....

"לאדם שתי עיניים
האחת לראות מגרעות עצמו
והשניה, לראות מעלות זולתו"

והיום הוא יום כזה.....