יומנו של גבר

"מה שאני שואל זה אם אחרי כל הסיבוב הזה שעשית בניסיון לחיות את החלום, האם אתה מרגיש שהיום אתה מרוצה ממה שיש לך"

"היום כן, אבל זה היה תהליך משמעותי עבורי, וזה גם ממשיך להיות, כי אני עובד בזה ביומיום שלי"

"אם השגת, זה נשמע ממש מעניין..."

הוא אמר בזמן שהוא לוחץ על הכפתור הסיום של המכונת אפסרסו, והיא משמיעה את קולות המנוע החשמלי, בזמן שהיא מעלה את המנגנון מהקפסולה, וחושפת אותה... מאפשרת לו לאסוף אותה בשקט המהדהד שלו, ולהשליך אותה אל הפח של המטבח.

הבית כולו מואר.

אני מסיט את המבט מהכוס עם הקפה המהביל,

ומתבונן אל האופק, דרך החלון המרשים, רואה את שדה החיטה המשתפל לאורך המשק... מגלה לפני סימנים לאיכות חיים שהבחור בנה בעשר אצבעות, ויותר נכון, עשרים אצבעות, ביחד עם אשתו, במשך יותר משלושים שנה של עשייה...

"אני מרגיש שבכל זאת,

You CAN win it ALL

אבל זה לא אומר שהכל קורה באקסטרים.

מה שעובד בשבילי זה למצוא את האיזון בין תחושת הבית והביטחון, לבין תחושת החופש.

הידיעה שהכל אפשרי והכל לגיטימי, ועכשיו זה רק עניין של איך אני בוחר לממש את זה"

הוא מחייך ומהנהן. מסמן לי להמשיך.

"אני צריך את החופש הזה.

לדעת שאני יכול ליהנות ממערכות יחסים שיש בהן קירבה, אינטימיות, פלירטוט, מגע..."

"מה שאתה אומר גורם לי ממש לחשוב על זה לעומק. זה מעניין ממש"

"תודה על הפידבק"

חייכתי אליו.

בפעם הראשונה ניהלתי עם הבוס שלי שיחה ישירה, בלי מסיכות, ובלי הצגות. האמת הקיצונית.

קיבלתי פידבק חשוב על ההתנהלות שלי.

פידבק בונה, שעזר לי להבין את הצעדים הבאים שלי.

וגם בהזדמנות הזו, נזכרתי בך,

ואפילו סיפרתי לו קצת עלינו,

וחייכתי. הרגשתי בחזה את האהבה שלי אלייך.