מוכנה להתחיל?
זוכרת את מילת הביטחון? תגידי לי אותה.
ואת סימן הביטחון?
מהממת.
ששששש… הכל בסדר.
אני כאן. אני כאן איתך.
אני יודעת שאת קשורה, ושהעיניים שלך מכוסות,
שאת חשופה ופגיעה,
כל העור הרגיש שלך…
כל נקודת חולשה…
למשל כאן, ממש מתחת לציצי.
מדגדג לך פה? ככה כשאני מרפרפת בעדינות?
כן… את כבר מתפתלת, ומנגיעה כה קטנה…
אני לא צריכה הרבה כדי לדגדג אותך כשאת ככה,
פרושה לפני,
לא הולכת לשום מקום.
ומה אם האצבעות שלי יטיילו קצת הצידה… קצת למעלה…
יא, מה זה? זו עוד נקודה רגישה?
לא יכול להיות… כאן? ממש כאן?
אוי תראי אותך, נאבקת לא לצחוק.
את הדבר הכי חמוד שראיתי אי פעם,
הדבר הכי חמוד שיצא לי לדגדג.
את יכולה להמשיך להתאפק, נראה כמה זמן תשרדי.
במיוחד אם… אשחק גם עם היד השנייה.
מסכנונת ~ את כל כך מדוגדגת עכשיו!
אצבעות מדגדגות מכל הכיוונים…
ואין לך לאן לברוח,
האצבעות שלי בקלי קלות רודפות אחרייך,
אחרי הגוף המתפתל שלך,
נשארות לדגדג את הנקודות הרגישות פה בצידי הצלעות.
ומה אם אטפס עוד יותר למעלה…
את רגישה לדיגדוגים בבית שחי?
כן?
לא?
את לא רוצה לענות? רק להתחבא בתוך המרפק שלך?
זה בסדר,
אם אין תשובה אני אבדוק את העניין בעצמי…
אחליק את האצבעות שלי בזהירות כלפי מעלה…
ו…
דיגי… דיגי… דיגי…
ככה חשבתי.
נסיכת הדיגדוגים שלי.
והנה סוף סוף הצחוק היפהפה שלך.
