אדון מצית לב שכמוך.....
פעם הייתי קוראת לך בשם....
פעם הייתי יכולה להישיר אליך מבט....חופשי
פעם הרשתי לך כל כך מעט .....
פעם פעם פעם מזמן....
הגוף שלי היה ברשותי .....
והיום......איך אמרת ...."את מדמיינת שאת יכולה לקבל החלטות..."
אבחנה מדוייקת אדוני
וגם אם עובר זמן...
וגם אם אתה רחוק....
וגם אם אתה ...
אתה ורק אתה ...יודע מה אני צריכה ...אבל בדיוק
ואתה מכאיב....ואתה מפחיד....ואתה קשה ...אבל הכי מדוייק לי
לפעמים אני עדיין מסרבת להאמין לזה....
איך אתה מוריד אותי בשניות לרצפה.....רטובה ומושתנת....מתפלשת במיצים שלך ...
והכי נחנקת אבל גם הכי נושמת....
מדמיינת שאני מקבלת החלטות....נוכחת לדעת שזה רק עד לרגע שאתה חוזר. .
מדמיינת את הצעדים שלך
מריחה אותך מרחוק
ואז בבום אחד.....מרגישה את הצורך להיות שם בשבילך על מלא.
ולא אכפת לי שנשארתי עם מלא מלא סימנים...ו הדמעות ?? מה איתן??
"תישארי ככה עד שאני הולך ...."
ואני אומרת אשאר ככה עד שתחזור ❤️
לפני 23 שעות. 22 בנובמבר 2024 בשעה 14:19