חריפות מעודנת

אני מרגישה ילדה מפונקת לעת ערב.

אני רוצה שיעשו לי כל מה שבא לי בלי שאצטרך לומר. שיקנו לי בערמות, שיזמינו לי משקאות, שילטפו אותי עם ידיים חמות וגדולות, שידחפו לי אחת שתיים שלוש אצבעות…

בא לי להיות ילדה מפונקת היום. בא לי שהכל יסתובב סביבי. שכולם יחמיאו לי על כמה שאני יפה ואולי שמישהו ישלם לי את השכר דירה, שמישהו ייקח אותי לחברה, שמישהו ירד לי שעה…

אני ילדה מפונקת היום, אני צריכה שמישהו יעמיד אותי במקום. 

לפעמים אני קצת מרגישה ייאוש. שום דבר לא מרגיש מדוייק לי. אני יודעת אני עוד צעירה ויש לי זמן לעשות עוד טעויות אבל אני מרגישה שכל טעות תיקח ממני יותר ממה שהיא תיתן לי.

התחלתי לכתוב את כל זה במחשבה על זוגיות, אבל זה ככה גם בקריירה והחלטות כלכליות והכל מרגיש קצת גורלי בזמן האחרון.

אנחנו נמצאים כבר המון זמן בתחושה שהסוף קרוב, שבכל רגע מישהו יכול לקחת לנו את החיים, שהכל יגמר ברגע אחד.

ועדיין הכל מרגיש עומד במקום.

אין כמו לק אדום. כל כך קלאסי… 

קלאסי לראות אצבעות עם ציפורניים ארוכות אדומות סביב הזין שלך שנמצץ על ידי שפתיים אדומות גם כן. 

אני מאוד מאוכזבת מהאנשים פה בצ׳אט. 

מגוחך בעיני שאני בכלל מייחסת לזה חשיבות אבל זה ממש מוריד לי מהרצון להפתח. כל הודעה שלישית מפקפקת באמינות של התמונות שלי, בהגדרה שלי כמתחלפת, בניסיון שלי…

אין לי כוח לענות לזה בצ׳אט. כולם פה בלי פנים או תמונה שאפילו משתדלת לייצג בן אדם ואתם באים אליי בטענות חחחחח נו בחייאת. 

בעולם האמיתי לא היה לכם אומץ לפנות אליי גם אם הייתם שותים ליטר של מיץ אומץ. 

בואו אנשים עם תמונה של מטוס אוחז בשוט, תכנסו בי בתגובות,

Be my guest. 

חלמתי שהזדיינתי עם בן אדם זר. 

אני עדיין רואה את הפנים שלו ויודעת לתאר אותן לפרטי פרטים ואני גם יכולה לתאר לפרטי פרטים איך הזין הקשה שלו הרגיש כשהוא נכנס עמוק לתוכי. 

הוא לא היה נראה לטעמי והרגשתי שאני עושה לו טובה, שאולי צריך לתת לי פרס שהסכמתי שיכנס אליי. לא כל אחת הייתה עושה את זה. הוא כן היה חטוב וכן היה קצת על מה להסתכל אבל מה שהיה חשוב זה שהוא פשוט ידע איך לענג אותי. 

הוא ידע בדיוק מה אני אוהבת. כמה מהר לפנגר אותי כדי שאשפריץ וכמה עמוק להכנס אליי, מתי לגעת לי בחזה ומצאתי את עצמי מתחננת שזה לא יגמר. אבל לא מראה לו, שלא ידע שאני נהנית כל כך. 

איזה חלום מוזר…

לילה ראשון בדירה חדשה זה תמיד טיפה מפחיד. אני עדיין לא מרגישה בבית אבל הכל כאן שייך לי.

אחרי שגרתי בדירה 3 שנים הכל מרגיש מוזר, כל הזכרונות מהמיטה מרגישים נוסטלים ולא משהו שאני מצליחה לשחזר בראש. הכל לא במקום.

מקווה שזה פתח להתחלות חדשות ומרגשות  

‏אני יודעת שפה זה לא העולם הוונילי.

‏אבל פה יש את החיסרון הגדול שהוא אולי גם היתרון הגדול שלנו שבו לא רואים פנים. אני לא רואה עם מי אני מדברת ומי שיגיד שמשיכה פיזית היא שולית, או שזה בכלל שיטחי לרצות לדעת איך הבן אדם נראה לפני שאני מתחילה להיות מושקעת בשיחה- צבוע. 

‏מצחיק אותי שאנשים מרשים לעצמם לתת לי בהודעות הפרטיות ״הזדמנויות אחרונות״. סליחה? אני לא מכירה אתכם, לא החלפתי איתכם מילה. ‏ ‏אנחנו לא נמצאים עדיין במצב שבו אתם ״שולטים בי מנטלית״. זה לא עושה לי כלום. זה סתם מעורר בי מרדנות ומרחיק אותי מלענות  

אני יודעת זה אולי יפתיע אתכם אבל אולי הפרופיל שלכם לא מעניין או לא רלוונטי לי… ולפעמים זה כל כך מעניין דווקא, אבל עצם זה שאין תמונה/ רפרנס/ רמז לאיך שאתם נראים זה מה שגורם לי להרים מגננות ולא לענות…

‏ונכון עדיף היה שהייתי עונה לכל אחד ואחד ״סליחה אני לא מעוניינת״ אבל קודם כל על מה סליחה, אני לא צריכה להרגיש אשמה על כך. ‏שנית, לא כל אחד רוצה לשמוע שלא מעוניינים בו ואולי עדיף להישאר בספק…

אז תנו לי להשאיר אתכם בספק. 

זו הפעם הראשונה שאני לא יוצאת לחגוג בערב יום העצמאות. 

אני מאשימה את זה שאני עוברת דירה ביום חמישי ושאני חייבת לארוז (שזה מדכא בפני עצמו) אבל בתכלס, פשוט עצוב לי. 

אף פעם לא הבנתי למה קשה לאנשים לעשות את המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות והשנה פשוט הבנתי. 

זה כנראה חלק בהתבגרות במדינה הזאת. 

הרבה כאן הציעו לי להצטרף לסשן ולהסתכל מהצד. שום דבר לא מגרה אותי במציצנות כמו שאני פשוט רוצה ללמוד. אני רוצה להבין איך עובד סשן, איך זה נראה, איך זה מריח, איך זה מרגיש לי בגוף... האם אני ארצה לקחת חלק? האם אני ארצה לקחת את עצמי וללכת?

כמובן שעד שלא אנסה לא אדע. אני תוהה מה יותר חזק אצלי, היצר לחקור או הצורך להרגיש בטוחה בבית.

משחק מקדים זה הרבה יותר מלהרטיב את האצבעות ולשחק לי בדגדגן. 

משחק מקדים מתחיל מהבוקר, בהודעת בוקר טוב, ביחס שמלטף אותי ועושה לי נעים כל היום עד הרגע שבו אנחנו נפגשים. שם אני רק רוצה כבר שתיגע בי, שם אני כבר רותחת בכל האיברים בגוף שלי שמתחננים למגע המיוחד שלך. 

משחק מקדים זה פרחים, זה מחמאה, זה מתנה, זה הודעה. משחק מקדים זה הרבה יותר מרק מגע.