סערה עדינה

אני לא רגועה וגופי דורש את שלו.

אני מרגישה צורך עז להיות כבויה עד אחרי שהגוף יכנע.

שהגוף יכנע, ואולי גם ראשי..

שליבי יבקש להינמס להתמוסס מתוכני.

ואני צריכה את זה. עכשיו ובלי מילים יפות, צריכה עד כאב (ועם כאב) ..מאבדת עשתונות.

אני נופלת מסוחררת אל פרץ נשיותי הייצרית, הנשפכת, פעם ועוד פעם ועוד אחת אחרונה,

אני רועדת בנשימות כבדות, רכות,

רטובה ורגועה.

אז משתלט עליי מצפון שהיתי מושפלת וכלבה.

אני זקוקה לחום עכשיו זקוקה לאהבה.

אולי אני פשוט יותר מידי עייפה.