גורה

מודים על השימוש שנעשה בהם ויוצאים לחופשת התאוששות.

תודה לאהובי.

לילה טוב זונות אנאלי שאתן  ❤️

כי הוא החליט שהוא לא מוותר עליי

ולמרות שבאתי מוכנה וערוכה לקרב הסופי, נתקבלתי בחיוך וחיבוק וכדורי שוקולד. בכיתי לתוך החיבוק בחוסר הבנה.

שעה ועוד שעה וזו אולי הפעם הראשונה שדיברנו את האמת העירומה,את כולה. בלי לרחם אחד על השנייה, אלו הקלפים.

ועדיין הוא רוצה אותי

עם כל הקלפים המסריחים שלי

והפעם יצטרך לצוד אותי כי גיליתי שאני אוהבת לשחק תופסת.

אז הערב נשחק ואם יצליח לתפוס אותי

נזדיין עד שנתעלף

כואב לי הלב והשכל והגוף. כואב לי על החלטה שמשפיעה על האדם האהוב עליי ביותר. כואב לי להיפרד, כואב לי. 

הוא חושב שזו החלטה פשוטה אבל זה קרב שדים שמתחולל בתוכי שבועות. נקרעתי ונגזרתי לחלקים וחתיכות, תפרתי והדבקתי אותן יחד ושוב, קריעה,פציעה, תופת. בתוכי. שרפתי את עצמי. הלוואי שיכולתי לשרוף כליל. נשארתי כדי לחיות עם הכוויות.

אני מצטערת אהוב שלי, סליחה. אולי יום אחד תסתכל על ההחלטה הזו ותראה כמה טוב היא עשתה לנו.

אוהבת אותך תמיד

ועוזבת את היד

סליחה.

בא לי נורא לצאת לנשף בדסמי.

כזה שמגיעים אליו לבושים יפה וחגיגי, שיא הפאר.

האדונים והגבירות בחליפות או שמלות עור, והשאר- מינימלי.

נשף חגיגי שמתכוננים אליו שבועות מראש

ציפורניים, שעווה, שפם גבות, כל מה שצריך כדי להגיע הכי מבריקים שיש. 

נשף כזה שכל גבירה ואדון מתגאים ברכוש שלהם,מציגים אותו לראווה. ישנה תחרות סמויה בין הכלבות לחתולות. 

נשף ששותים בו יין משובח ומטעמים קטנים שמתאימים בדיוק לגודל ביס.

נשף שירגיש כמו מתוך החלומות

ומוות שמח לסבתא. ביום אחד.

וגם, אני וזוגי נפרדים

האם ישנה דעה חד משמעית לגבי שיבארי ושמנמנות?

האם קשה יותר לקשור ארנבות מלאות?

האם יש בזה יתרון? 

אשמח ללמוד ולהחכים 

חרמנים וחטטנים שכמותכם (וככה אני אוהבת)

הבהרה: אין לי שולט. הטקסט הקודם לקוח מדמיוני המלוכלך

יום נעים 💗

"הערב תגיעי לפגוש כמה חברים שלי."

כל כך הרבה אפשרויות רצות לי בראש.

"מה הכוונה דום?"

"תגיעי מתוקתקת יותר מבדרך כלל. חלקה, נקייה, מסורקת מבושמת בריח שאני אוהב. תחתון עם ביריות וורודות וחזייה תואמת. מה תלבשי מעל לא אכפת לי. תשע. לא דקה אחרי. דופקת 3 דפיקות בדלת ומחכה. מבינה?"

הקול שלו מעביר צמרצורת מתוקה.

"כן דום."

מי שלא יודע/ת עדיין 

בשבוע הבא מתקיים פליי איכותי במרכז, העשירי לדורותיו ❤️‍🔥

אין לי הרבה ניסיון, זה הפליי הראשון והאחרון (בנתיים) שהייתי וחוויתי, אז מנקודת מבט של גורה תנו לי לספר לכם למה זו היתה אחת החוויות המדהימות בחיי. אעשה זאת כפי שביקש אז אדוני לעשות, במסודר : 

1. כי זה ערב שלא חשבתי שקיים *במציאות*. בספר "שכנוע מתוק" יש סיטואציות כאלו ואחרות שחשבתי שאתקל בהן רק בספרים. אז זהו שלא, האווירה, הנוכחים, הכיבוד המלכותי והאיבזור- כל ההשקעה משתלמת כשאת מרגישה בתוך חלום.

2. כי מגיעים לשם אנשים שבסיטואציה אחרת כל מה שהייתי רוצה לעשות זה לחבק ולכרבל מרוב חמידות. אנשים אכפתיים, מלאי כבוד הדדי, חכמים, יפים ופאקינג מושכים. 

3. כי יש מקום לכולם- אם נרשמת, את נלקחת בחשבון. הכל מאורגן מראש- דואגים שלא ישעמם לך לא משנה באיזה קצה של השוט את/ה. 

4. כי מותר להיות מה שתרצי. המקום היחיד בעולם, שבו יתייחסו אלייך כפי שרצית. את הרצונות העמוקים ביותר שלך. לא יצחקו, לא ישפטו, לא ירימו גבה. זה המקום להיות שקופה וחשופה, וזה כל כך מעצים!

5. כי חוץ מאימפאקט וחוויה בדסמית משוגעת- יש גם רגעים אינטימיים של חברות. שניות בודדות בהן שתי נשלטות מחזיקות ידיים כשאחת מהן מבצעת משימה והשנייה חוטפת מכות בישבן. והן יודעות בדיוק את מקומן ולרגע אחד הן חולקות את הכאב והכבוד הזה יחד.

לאב יו

לא היה לי זמן להיות ילדה.

על פניו, נראה היה שהיתה לי ילדות דיי נורמטיבית.

הורים שלא התגרשו, עובדים, שלוש אחיות, גרים באותו בית גדול עם סבא וסבתא. אחלה גדוד. שתיי חברות הכי טובות וחיי חברה דיי מצומצמים אך איכותיים עד התיכון. שם כבר הפכתי לעוף מוזר. אבל גם שם היה דיי כיף!

אז איפה הבעיה?

"את כזו בוגרת לגילך"

איזה יופי. כבר בגיל 6 הייתי בוגרת לגילי, וגם בגיל 9 ו12. שלא לדבר על גילאי ההתבגרות, לא חצי ולא רבע של מרד נעורים. לא נגעתי באלכוהול. לא יצאתי עד מאוחר אף פעם. סמים? עם אבא שוטר? אין סיכוי, פחד אלוהים. לא נוגעת בחרא הזה.

תמיד לוקחת החלטות שכוללות את כל משתתפי הסיטואציה ואת הניתוח הרגשי שביצעתי על כולם. 

"את אדם רגיש מאוד, יש על זה ספר, קחי תקראי"

אוקיי ו? 

איך חיים עם הקללה הזאת?

הלב שלי עסוק בלדאוג להורים שלי מגיל שבו כל מה שאמור לעניין אותך זה למה לנופר יש קלמר חדש ולך לא.

להקשיב לשיחות שלהם על כסף וחשבונות, על חוג של איזו אחות צריך לוותר והאם הנסיעה לאילת בקיץ באה בחשבון? 

לראות אותם מגיעים מהעבודה כועסים ועייפים, היו תקופות שלא ראיתי אותם אוהבים, רק מתפקדים על אוטומט מכוח האנרציה. ראיתי את אמא עצובה כל כך הרבה פעמים. "בעיה שלכם שעשיתם ארבע. יכולתם להפסיק אחרי שתיים" 

פעם אחת כשממש כעסתי עליהם, נפלט לי.

הדבר האחרון שרציתי להיות בשבילם הוא עוד נטל, אז התבגרתי. אל תתעסקו בי הורים אהובים שלי. תנצלו את האנרגיה שנותרה בכם לדברים חשובים יותר, אני אהיה בסדר! תראו אני מצטיינת בלימודים, מעשירה את התחביבים שלי (שלא מצריכים מכם להוציא כסף) יש לי חברים. יש לי גם תיקיית פורנו שלמה שמעסיקה אותי כל אחר הצהריים, זו הסיבה שאתם לא שומעים ממני עד הערב. כזו בוגרת לגילי, אלופה שאני!

אף פעם לא באמת הייתי ילדה. לא הצלחתי להפריד את המחשבות מהיום יום הגרוע של ההורים שלי- אליי. 

אני רוצה להיות קצת ילדה

לחשוב על סוסי פוני וסרטים בקולנוע וחופשה בבריכה עם מצופים