צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כביסה וזיונים

המסע שלי נכתב - חלק מעצמו, חלק במאמץ.
נעה בין כביסה לזיונים, בין קודש לחול, בין שמים לארץ.
בין כל אלה אני מוסרת את גופי ואחרי זה כותבת מילים.
מניחה אותן פה כי רק פה יש להן מקום.
לפני חודש. 11 במרץ 2025 בשעה 19:08

 

זה נורא נורא קשה לעבוד כשאת כל כך חרמנית ולא ראית את אדונך כבר 3 חודשים. 

או 3 ימים. 

מפחדת לקום מהכיסא,

שלא יסגיר את מה שמתחולל בי.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י