חלומות מושלגים

איזו עונה הכי אהובה עליך?

כולן.

אין לי עונה מועדת או כזו שלא.

בקיץ..
אני רואה את הלילות האלו, ים ומרחבים וחופים גדולים, מזריחה לזריחה, משקיעה לשקיעה אני רואה אותך משתנה
נהיית לי קסומה
וזורק אותך למים , את צוחקת, צועקת, את אוהבת את המים, את הגלים.
מי לא?
אני נהנה לראות את העיניים שלך זוהרות ככה , צוחקות.
חוזרים עייפים, מלאים בחול, את נכנסת למקלחת, אני מתגנב מאחורייך, מחבק אותך,מלקק כל טיפת חול מלוח מגופך המתוק
גרגירים של חול מתערבבים עם קצף הסבון והרטיבות המטריפה העולה מגופך. אני שותה אותך, נשיכות קטנות , אחחחחחח, לו הייתי ערפד ואת- נסיכת הערפדים...שוב אני חולם..
נושך קצת את העגיל ההוא , שבין שפתותייך התחתונות, איייייייייייייייייי, מלקק , מנשק ותופס אותך. מרים אותך , את כבר לא נאבקת. עייפה. מושיב אותך עליי. מסבן את גופך. מביט בטיפות הקצף..בועות נוצצות של סבון על גופך
מחליק טיפה קטנה על פיטמתך , היא גולשת לאט. מביט בה מוקסם. עוד טיפת קצף על בטנך הרכה מלטף, מרכין את ראשך על צוארי , את עוצמת עיניים. רך לך. רגוע לך. נעים לך. גם לי.
בחוץ השמש קופחת ואנחנו בתוך חלום המים שלנו.
טיפות של שעווה ושל סבון , לסירוגין, על בטנך, על ערוותך , את מצטמררת, רועדת, מחבק.
האצבע שלי נעה בתוכך, חשה את הרטיבות, מוצץ את האצבע. טעים. נעים.

אחר כך, בשעות אחר הצהריים אשכיב אותך לישון, עירומה, אכסה אותך בסדין. כשתתעוררי אחכה לך עם פלחי אבטיח והספר ההוא הישן, שמזמן לא קראת..

חורף

רוצה לקחת אותך לחרמון, לפסל אותך בשלג. לבדוק את קצה גבול היכולת שלנו , של שנינו, לעשות אהבה בתוך השלג
בואי..
להמיס את העור המצומרר והכפור , להמיס את החומות של שנינו ולפלח אותך , לחדור ולחדורבלי סוף. להיות עמוק עמוק בתוכך. להרגיש את הרחם שלך. להרגיש את ההתכווצויות הקטנות שלך עליי ולרעוד ביחד. ואת ציפורנייך חופרות בגבי. והחיבוק הזה, שלא נרצה שייגמר.
והוא ייגמר..

סתיו

את תגידי שלכת. את תגידי רומנטי. את תגידי התכנסות. אני אביט בך ובעלים הנופלים ואחיך. ואשתוק. אעריץ אותך. מרחוק. מקרוב . ואחבק.
גם את צריכה מרחב אני יודע...

אביב.
פריחה. חגים. את תגידי שהטבע עושה אהבה ואני אצחק. כי את אלרגית לפרח מסויים..
אבל את מחייכת.
ואני,
אני אוהב ככה, כשאת מחייכת.