שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלומות מושלגים

''כמו פתיתי שלג נמסים
אל מול מראה קפואה
התעוותו ודהו
הדמויות , הפנים
לא נותר דבר
שיכחה עמוקה
ואין בלתה ''
לפני 18 שנים. 9 במרץ 2006 בשעה 7:38

נע בתוכך
יוצר מעגלים של קרבה
מתי בפעם האחרונה הרגשת שמותר לך לפרוץ את הכל?
אבל באמת את הכל?
בלי חשש או בושה או דחייה

רוצה אותך עירומה
כורעת
מעליי
מתחתיי

אישה.

רוצה אותך אל מול שמש גדולה
ובתוך מחול הרוחות המשוגע
רוצה אותך

הכי הכי

קרובה.

אלילה בעליל - יפה.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י