אנושי מדי

אַתְּ נִרְאֵית
הָאִשָּׁה הֲכִי אָסֶרְטִיבִית
זוֹ שֶׁהַכֹּל עָלֶיהָ כָּל הַזְּמַן
זוֹ שֶׁאוֹהֶבֶת אֶת זֶה
אֲבָל בֵּינֵךְ וּבֵינְךָ אַתְּ יוֹדַעַת
שֶׁיֵּשׁ בָּךְ גַּם מֵמַד אַחֵר אַחֵר
מֵמַד שֶׁל אִשָּׁה
שלֹא שׁוֹלֶטֶת
לֹא מַחֲלִיטָה
לֹא מְנַהֶלֶת
נִשְׁלֶטֶת
מְנֹהֶלֶת
בְּכָל מוּבָן
מְקַבֶּלֶת פְּקוּדָה
וּמְבַצַּעַתבְּלִי לְהַרְהֵר
וְאִם לְרֶגַע הַהֶרְגֵּל מְבַלְבֵּל
וְאַתְּ רוֹצֶה לָקַחַת מוֹשְׁכוֹת לַיָּדַיִם
סְפַּנְק קָטָן מַזְכִּיר לָךְ
שֶׁאַתְּ שִׁפְחָה

אֲנִי לֹא אֶקְרָא לָךְ זוֹנָה
אֶקְרָא לְךָ זוֹנָה שֶׁלִּי

אֲנִי לֹא רוֹצָה אוֹתְךָ מִשְׁתַּרְלֶלְתְּ
אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ מְוַתֶּרֶת עַל הַכָּבוֹד שֶׁלָּךְ לְמַעֲנִי
לְסִפּוּקִי

הַתּוֹרָה תֻּרְגְּמָה לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן
אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה יוֹם חַג
שֶׁכֻּלָּם יַרְגִּישׁוּ אוֹתָהּ
שֶׁיּוּאֲרוּ
שֶׁתְּרַפֵּא אֶת הָעוֹלָם
אֲבָל חֲכָמִים רָאוּ שְׂרֵפָה
כָּעֲסוּ
הִתְאַבְּלוּ
תִּקְּנוּ צוֹם
רָצוּ שֶׁהַתּוֹרָה תִּשָּׁאֵר בְּחֶלְקָם
קְדוֹשָׁה
טְהוֹרָה
אֶלִיטִיסְטִית
לִיחִידֵי סְגֻלָּה
שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָּהּ
קַנָּאִים
כְּמוֹ בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ

לא קרה ביז בתמוז אבל כל הפורעניות קשורות זו בזו

הַמּוֹחַ שֶׁלִּי גָּדוֹל מִמֶּנִּי
חוֹדֵר פּוֹרֵץ מֻרְכָּב מַרְכִּיב
פּוֹרֵץ גְּבוּלוֹת
רוֹאֶה אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁהֵם
אַשְׁלָיוֹת שֶׁל אוֹר וְצֵל

אֲנִי קָטָן יוֹתֵר
סוֹפֵר
דֹּפֶק חֶשְׁבּוֹן
לֶאֱלֹהִים לַסְּבִיבָה
וְלַסְּבִיבָה שֶׁלֹּא רוֹאָה

אֲבָל אַתֶּם
אַתֶּם קְטַנִּים
לוּ הֱיִיתֶם גְּדוֹלִים הָיִיתִי כּוֹתֵב לָכֶם
עַל אֱלֹהִים
עַל מוּסָר
עַל דָּת
עַל הִתְנַהֲגוּת
אֲבָל מָה שֶׁעוֹבֵד עֲלֵיכֶם
זֶה טֵקְסְט בָּנָלִי מְנֻקָּד

בנאליות זֶה רַע
שִׁגְרָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת טוֹבָה

אַתְּ רוֹצָה שׁוּב לִהְיוֹת קְטַנָּה
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ פַּעַם לְיַד אַבָּא
רוֹצֶה לְהִתְחַנֵּךְ
לְקַבֵּל גְּבוּלוֹת
לְהַרְגִּישׁ חַסְרַת אַחְרָיוּת
לְקַבֵּל עַל זֶה עֹנֶשׁ
לְהִתְרַטֵּב
לְהָבִין שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ
וְשֶׁאַתְּ רוֹצָה עוֹד

תֹּאהַב
אִם תֹּאהַב תּוּכַל
לִרְאוֹת, לְהַשְׁפִּיעַ, לִשְׁלֹט,
לְהָרִים, לָגַעַת, לְזַיֵּן,
לִמְכֹּר, לָתֵת, לְהַעֲנִיק,
לִשְׁמֹר, לְהַגְדִּיל, לְשָׁרֵת,
הָאַהֲבָה הִיא הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן
לְכִבּוּשׁ כָּל יַעַד
תְּנַסֶּה לִרְאוֹת אֶת מִי שֶׁמּוּלְךָ
בִּפְנֵי עַצְמוֹ
בִּמְנֻתָּק מֵהָרָצוֹן שֶׁלְּךָ
תְּכַבֵּד אוֹתוֹ
כָּבוֹד עָמֹק
רַק אַחַר כָּךְ
תָּבִין אֵיפֹה זֶה פּוֹגֵשׁ אוֹתְךָ

כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה חִבּוּק
וְאֵין לִי
אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי חֹפֶשׁ

החסרון היותר גדול שיש בתכונתה של יראת שמים,

שאינה מחוברת יפה באורה של תורה,

היא מה שבמקום יראת חטא,

היא מתחלפת על יראת המחשבה,

וכיון שהאדם מתחיל להיות מתירא לחשוב,

הרי הוא הולך וטובל בבוץ הבערות,

הנוטלת את אור נשמתו, מכשלת את כחו,

ומעיבה את רוחו

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

הוּא בְּתָכְנִית רֵיאָלֵטִי שֶׁל אִישׁ אֶחָד
כָּזוֹ שֶׁכָּל הָעוֹלָם צוֹפֶה בָּהּ
אָחוּז גָּדוֹל מֻשְׁפָּע מִמֶּנָּה
מִשְׂחֲקֵי הַדְּיוֹנוּן גִּרְסַת הַמְּצִיאוּת

יוֹם רוֹצֶה לִהְיוֹת חֲתַן נוֹבֵּל
יוֹם לִהְיוֹת גִּבּוֹר מִלְחָמָה
יוֹם לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הָאֵל
יוֹם סְתָם לְהַשְׁפְּרִיץ גַּאֲוָה

זֶה דֵּי מַפְחִיד לַחֲשֹׁב עַל זֶה
שֶׁהָאִישׁ הֶחָזָק בָּעוֹלָם מִתְנַהֵל
עִם תּוֹדָעָה אֶגְנוֹצֶטְרִית שֶׁל יֶלֶד בֶּן 5

אֲבָל בַּסּוֹף
אֲנָשִׁים בַּמִּנְהָרוֹת
שֶׁכְּבָר סִיְּמוּ לְחַכּוֹת
שֶׁכְּבָר אָמְרוּ קַדִּישׁ עַל עַצְמָם
כְּבָר הִשְׁלִימוּ עִם הֱיוֹתָם אָבָק
בַּסּוֹף יִנָּצְלוּ
זֶה שָׁוֶה הַכֹּל