נסיון עבר ונסיון עתיד

נכתב ב8/2 - יפורסם כשיפורסם

מישהו חכם פעם שר

And when I'm gone, just carry on, don't mourn
Rejoice every time you hear the sound of my voice
,

אומנם אני לא אמינם ואני בטח ובטח לא שר (קול של עורב), אני גם לא מת אלא סתם עוזב, אבל אני משאיר מאחורי כתיבה שנכון לרגע זה היא חלק מהכאב והשמחה שבחיי, כמו שביאליק כתב

סון צדה אמר וצדק

"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"

אני לא אותו אדם שהייתי ולא אהיה בחיים אותו אדם שאני היום וגם אתם, לכן לא אוכל להיכנס לאותו נהר פעמיים (לא רמיזה מינית).

באתי לפה במטרה מסויימת, למצוא את ההיא, זאת שגרמה לי לחייך ולחכות, להוביל ולקוות, אני עדיין זוכר את השיחה הראשונה איתך והיום היתה האחרונה (בפועל לא, אבל זה לא משנה), הבעיה היא ששכחתי מעצמי, מהתהליך שלי, מהריפוי שלי, אם אני לא שלם עם עצמי בחיים לא אוכל להיות שלם עם מישהי.

בנוסף אליה מצאתי עוד מלא אנשים טובים, שעות של שעשוע וכיף, מוחות מבריקים גופים מהממים, לשון חדה (לשונות חדים? אנא ארעף).

דיברתי עם המון עד שנמאס לי לשוחח ואז דיברתי עם יותר, ניסיתי למצוא מפלט לכאב, לשעמום, לחוסר בהחלטיות, לכאב שלי, אבל זה לא עזר.

ניסיתי להניח את הראש ולחיות במציאות מדומה וזה הצליח, זה הצליח כל כך טוב שחזרתי וחזרתי וחזרתי, הייתי נכנס במקום לצאת, נכנס אחרי שיצאתי, נמנעתי כדי להיכנס וזה לא פאייר. לעצמי, לחשובים לי, לעתיד שלי.

תודה על הזמנים הטובים, תודה על הזמנים הרעים, הייתם המורים שלי, הפחדים שלי ורגעי האושר הקצרים, מכל מלמדי השכלתי, תודה על התגובות, תודה על הלייקים, תודה על החסימות שעזרו לי ללמוד ולהשתפר.

לפני שאלך אני רוצה להגיד תודה (הסדר לא קובע), למיצי ולשונאת האבוקדו, לזאת עם השיער הכחול ולמלורי נוקס עם השיער הקצר, להיא שעזרה לי להכיר את התהום, לטשטש, לאלו שהחמיאו לי על הבלוג, למי שתמך בסיפורנובמבר (שהפך להיות abomination ) וזאת שהיא די funny והרימה לי כשהייתי שבוז, להיא עם הראש המלוכלך, להיא שחסמה אותי אחרי חודשים שדיברנו כי כנראה קצת שברתי לה את הלב, לזאת שקראה לי אבא עד שהתייאשתי והתאהבתי בזה, לאשת הרקון, לסאנשיין הקטנה, לונילה וללי, לכלובי שנשמע אחלה גבר והרים את הפלטפורמה והכי הרבה להיא שבגללה באתי, כנראה לעוד הרבה, הרשימה ממשיכה להתארך.

רשימה ארוכה של אנשים שנהנתי מהשיחות איתם (הימצאות ברשימה לא מעיד על קשר מיני או שיחות מיניות).

הגיע הזמן להמשיך, שרפתי יותר מידי שעות בוירטואלי (ביותר מפלטפורמה אחת) מאז פרוץ המלחמה, היום ששינה את כולנו לא פסח גם עליי.

מבטיח להיות בסדר (באמת בסדר, אני רק מתנתק לכמה ימים עד שנתיים), שלכם אודי או איזה כינוי שהשתמשתם איתי.

החור בקיר נראה מאוד מפתה, אתה חודר לתוכו, הזין עדיין ישן ומדובלל אבל אתה בטוח שזה ישתנה בקרוב.

בצד השני היא כורעת, על כרית שחורה שחוותה גמירות רבות מגברים שונים ומשונים, ברכיה העדינות נחות על הכרית המדוברת, אצבעותיה נוגעות בעדינות בזין שמולה בזמן שחיוכה גדול ממלא את פניה.

ההרגשה של ידיה המלטפות ממכרות אותך, אתה מתחיל להתקשות בין ציפורניה הארוכות מבלי שאפילו ראית אותה, הציפייה ללשון, לידיים, לעונג שישפריץ ממך.

אתה מרגיש את הנשיפות שלה, כל כך קרובה לכיפה שכמעט יכול להריח אותה, מרגיש את החום של הבל פיה המתקתק נוגע ומחמם את האיבר, אתה מכור לפני שטעמת.

כעת היא נוגעת באשכים, מערסלת ומלטפת, כל רגע שעובר מגביר את העונג ומתורגם לזיקפה שהולכת ונבנת, הליטופים לא עוצרים, המגע מתהדק, זרע מתחיל להתחמם בתוך האשכים החפונים.

איברך המדובלל נעמד, הוא היה קשה כמו שרק היא גורמת לו להתקשות, לשונה מלטפת אותו מלמטה ועולה באיטיות מעלה, לא מכניסה לפה, רק מלטפת עם הלשון, נוגעת בלחלוחית שבקצה פינך.

המוט, האשכים, הכיפה ואפילו האזור הרגיש מתחת לכיפה, היא יודעת הכל, מכירה את גופך טוב ממך, היא מעבירה את הלשון על כל אלו, אפילו מעבירה את קצה הלשון והוא נכנס לתוך חור הזין שלך, עונג שלא ידעת שאתה צריך.

המגע בקצה הכיפה משחרר ממך טיפות ראשונות, עיינך עצומות וגופך פולט אנחה קצרה ועמוקה, אצבע אחת זה כל מה שהיא צריכה, אבל היא משתמשת ב2, לאחר מכן הוא פותחת את כף ידה ומתחילה לטייל איתה על הכיפה הרגישה, יד אחרת אוחזת בבסיס והלחץ גדל, זה טוב.

ההרגשה ממכרת, עיינך נעצמות ומחשבותך נודדת, משהו נוגע מאחורי הבייצים ומשהו אחר מעל הזין, גומיה מצמידה את המקלות הסיניים אחד לשני, בצורה אינסטנקטיבית גופך מנסה לנטוש, אתה מנסה לברוח לאחור, אך איברך כבר לא יכול ליסוג, כל תנועה כזאת כואבת יותר, איברך כבר אינו שלך.

הלחץ גובר עם כל ליפוף של הגומיה, אתה לא רואה אבל אתה מרגיש, הזין נמחץ תחת זוג המקלות דמויי השיפוד ועדיין עומד כאילו שאתה בן 16.

היא מביטה באיבר הזקוף והנעול, חיוך עולה על פניה, ידה עדיין מלטפת את הזין אבל עכשיו המצב שונה, היא נועצת ציפורניים בגוש הבשר שמולה והגבר בצד השני גונח בכאב בילתי פוסק, גונח מכאב ורצוו עז לגמור.

לחץ וכאב אופפים אותו, טיפה של חרדה, זוג נוסף של צופסטיק ננעלים משני צידי איברו, גומיות מצמידות כל מקל למקבילו, מועכות ומוחצות כמעט עד שמותירות את הזין ללא עובי בכלל, בעיניה זה נראה כמו לוח של "איקס עיגול" שאיברך תפס את המרכז.

היא מצחקקת ומלטפת בעוד אתה בטוח שזה חלום מוזר שנובע מצריכת פורנו ללא הפסקה, הזין יבש ועומד, ציפורניה ארוכות ומלטפות, שורטות ומגרות, אתה רוצה לדבר אבל אין לך משהו מספיק חכם להגיד, אז אתה שותק, כמו שהיא רוצה, כמו שהיא מצפה.

הפה שלה קרב לזין שוב אך אין היא מלקקת, אין היא גם מוצצת, יריקה מלאה פוגעת בגאווה שלך ואחריה רצף של הפלקות, כף יד פרוסה פוגעת פעם אחר פעם, אתה דומע אבל אין אדם שיראה זאת, גופך זז לאחור ונעצר בגלל הכאב הגובר.

היא מבינה את מצבך, קצת אכפת לה אז היא מלטפת אותך, אותו, את מה ששלה כרגע, זה לא הליטוף הכי נעים, לא מה שקיווית אבל זה עדיף על מה שיבוא בהמשך.

קול נשי נוסף נשמע מעבר לחור, צחקוק נוסף, ואז הכאב של טלישת השערות מהבייצים, אתה צורח והצחקוק גובר ואיתו קצב התלישה, בהתחלה הן מושכות ואז תולשות, אתה כבר לא סופר, לא כי אתה טיפש אלא כי אין טעם, אין להן מספר מטרה, הן יעצרו כשיחליטו ואתה רק כואב.

על הכרית נאספות השערות שנתלשו, הן כבר לא כואבות, הן כבר לא חיות, כמו גופות של חלקים ממך שהשארת מאחור, נחות לתומן תחת צמד הנשים המצחקקות.

כאב התלישה נעצר ואותו מחליף אחר, הן הפסיקו להשתמש בידיים, עשן סיגריות נוראי ממלא את אפך הוא צורם כמו כאב הצריבה של הסיגריה על העור, כאילו שהן מכבות עלייך אותה אך לא באמת, רק משחקות איתה על הבשר, על האשכים, על הזיקפה.

נגיעה שלא מפסיקה, סיגריה צמודה לזין, אתה מתחנן שהכאב יפסיק אבל הן לא שומעות מבעד לרצון שלהן להנות, האיבר נצרב כמות רבה של פעמים, נראה כמו גב שסיים טיפול של כוסות רוח, עטור עיגולים רבים בצבעי כאב.

ריח של שערות נשרפות ממשיך לעלות, הן מענישות אותך על העדר הגילוח, אם אתה לא תגלח הן ידאגו בעצמן שלא יהיה לך שיער שם.

הן מדברות מבעד לקיר אבל אתה לא מבין, גופך בגד בך, המוח כבר לא מתפקד והשכל אף פעם לא עובד כשעומד, ולך עומד כמו שלא ידעת שיכול, אין לך הערכה של זמן, אתה לא יודע אם עברה שעה או חצי, אתה אפילו לא בטוח אם תשוחרר כדי לחזור הביתה.

מגע האש על גופך נעצר, נירוונה, אתה רוצה לגמור, רוצה לישון, רוצה לברוח, היא מנשקת אותו ועוד פה מנשק, שתיהן שם, מנשקות את הזין שעבר התעללות, שפתותיהן מנשקות אחת את השניה כשהזין שלך בניהן, יוצר חוצץ ואז שיניים, הן ננעצות בבשר, מזכירות לך שאין מה להנות, שאתה לא העיקר, ועוד שיניים, הפעם באשכים, ננעלות כמו אמסטף, כמו הכלב ג'מבו בסרט נשיקה במצ"ח.

איבדת תחושת זמן, הרגליים היו קורסות מזמן אם לא היית נעול, הן עוזבות את הזין כשגופך מלא אימה ותשישות, הדלת נסגרת מאחוריהן, אין ליחשושים ואין ציחקוקים, אך אתה עדיין נעול ע"י זוגות הצופסטיקס תוהה למה נכנסת לגלוריהול.

היא ילדה מיוחדת, היא לא חושבת שהיא מיוחדת אבל היא כן, בקלות היא היתה יכולה להיות כלבה מיוחמת או זונת זרע, אבל ילדת האבוקדו והיא ילדת האבוקדו היחידה לשמה.

היא חיכתה לי בדוגי, ידיים קשורות בחבל דק מאחורי הגב, כמו נקניק במעדניה. ראשה צמוד למיטה, תחת חמוד בולט מעלה ועטוף בחצאית קטנה שלא מסתירה שום דבר, על פלג גופה העליון היא לא לבשה כלום.

היא אהבה לחשוף מולי את שדיה החמודים, תמיד עם סיכות שיער שחורות על כל פיטמה, צובטת ומכאיבה כמו שאני אוהב, פניה היו קבורות בכרית ופלאג ירוק עם עיטור של אבוקדו ירוק שבלט לכל כיוון.

היא הבטיחה לי מציצה כמו שלא קיבלתי בחיים, כולן מבטיחות, כולן מספרות שהן המציצה הכי טובה שאי פעם גבר קיבל, אבל כרגע הפה שלה לא מלא בזין אלא במחסום פה (גאג) עם טבעת  מתכת כסופה בדיוק בקוטר הזין שלי.

לא הייתי עדין איתה אף פעם, תמיד הצלפות, תמיד קיין, תמיד הכאבתי לה מבחוץ ומילאתי את החסך מבפנים, מספר לה שלי זה כואב יותר - שקר חביב שאני אוהב לספר.

היא תמיד בכתה אחרי אורגזמה טובה, הן מכאב והן משמחה, תמיד עם שפשופים חדשים על גופה ומכות ישנות וצבעוניות שמחלימות לאט ממה שחדשות מצטרפות.

פליק חזק על הישבן הסביר לה שהתחלנו, הפליק השני היה בשביל הכיף - שלי כמובן, יש לה תחת עסיסי שמזמין את המכות ואישיות טיזרית שגורמת לך להמשיך, היא גם לא צעקה מכאב, היא כבר רגילה המזוכיסטית הקטנה והזנותית הזאת.

כשהתחת שלה נראה כמו תמרור עצור אז הפסקתי, בכל זאת עצור, לחיצה על הפלאג ושחרור, לחיצה ושחרור, זה דווקא כאב לתחת הבתולי שלה, אהבתי לשמור אותו בתולי, כדי שתמיד יהיה לנו עוד משהו לנסות - שאף פעם לא ישעמם.

הזין לא חדר אליה, למרות שאני אוהב להפליק ולזיין יחד אבל הפעם לא, יש תוכנית שצריך לשמור עליה.

ליטפתי את פניה, מרים אותם מהכרית, ליטוף רך שמכניע ומכריע אותה ותוך רגע הזין חודר דרך הגאג, היא מנסה ללקק אבל אני רק חודר, משחק סנוקר עם הענבל שבחלל פיה, אני לא פה לליקוק ואפילו לא למציצה, באתי לזיין לה את הגרון.

היא הבטיחה שהיא לא תבכה, היא הבטיחה שהיא לא תשתעל, אז מה? היא רק הבטיחה, לקיים זה משהו אחר, מילים ריקות בלי כיסוי כלום יכולים לפזר.

שפתיה רצו לטעום את הזין אבל לא יכלו להתקרב, לא הצליחו להצמד לאיבר שבעל את פיה, היא חייכה אבל לא מבחוץ.

רוק ניגר על המיטה, מהול בטיפות סמיכות של פרי קאם תוך כדי שהיא משתעלת ונחנקת. סטירות עזרו לה כדי להתאפס ולמצוץ כמו שצריך, היא היתה זונה טובה וגם כשקיבלה סטירות לא הרגשתי שיניים, אבל אולי זה בגלל הגאג.

הטלפון צלצל ועניתי תוך כדי מציצה, חברה שלה חולה עליי, "היי נועה" אני עונה תוך כדי שהזין נמצץ, "כן, תשלחי לי ,חרמנית קטנה שלי" התחלתי לדבר עם הזונה בצד השני תוך כדי שהמציצה מתעצמת, לאף צד לא היה אכפת מה החברה שלה עושה או שסתם לא היה אכפת לי לשמוע, האחת מוצצת כי זאת הזכות היחידה שנתתי לה בעוד השניה מאוננת בעברו השני של הקו, מתענגת על התיאורים והזיכרונות.

ניתקתי לה שניות לפני שגמרה והראתי למוצצת סרטון, איך אני מזיין את נועה כמו בחורה, מביט בעיניה, מוצץ את שדיה, מראה לך איך אנחנו מתנשקים בזמן שהזין חודר באיטיות לתוך נועה, נותן לה לצפות ולמצוץ, למצוץ ולצפות, שתדמיין שמתישהו היא תהיה זכאית גם, זה היה הדבר שהכי כאב לה באותו ערב.

כשנמאס לי אני שולף את הזין ממנה, היא ממשיכה לנסות לשאוב אותו הטיפשונת, אך לא מצליחה להגיע, אני מושך לה את הלשון מבעד לגאג וסוגר עליו אטב עץ, שתרייר הזונה, אני חוזר למאחוריה והפליקים נוחתים במהירות - תזכורת לעצמי, לך תקנה כבר קיין.

כשהזין שלי בתוכה אני מוציא מפתח מהכיס, חורט על התחת שלה "אבוקדו" הכאב הבילתי נראה בפניה מסב לי אושר, העור שנחתך, האדמומיות שצצה, כמו לכתוב עליה עם עט ללא דיו, והכתב הזה לא יימחק במים, סבון לא יעלים אותו.

התחת הזה כל כך נעים לי בעין שאני צריך לזכור להתעלם מהפנים שלה, אולי לדחוף לה את הראש לדלי מים כדי שלא תפריע, אשאיר לה קש כדי שתוכל לנשום מידי פעם ובסוף היא תוציא את ראשה כדי לנבוח לפני הגמירה.

אני מוציא את הזין ואוחז בו, שניות בודדות ואני יורה את תוכן הבייצים על התחת העסיסי, ילדה האבוקדו לא מוציאה מילה, קשה לדבר עם הגאג והאטב, אני מושך החוצה את הפלאג הירוק, מערבב אותו בזה שיצא ממני ומחזירה חזרה לתוכה, נוזל סיכוך סמיך ולבן.

ילדת האבוקדו היא ילדה מיוחדת, היא לא חושבת שהיא מיוחדת אבל היא כן, בקלות היא היתה יכולה להיות כלבה מיוחמת או זונת זרע, אבל ילדת האבוקדו והיא ילדת האבוקדו היחידה לשמה.

הן רצות וקופצות, משתעשעות מהמתקנים, לבושות רק בתחתונים ואוזניים המרומזות על מעמדן.

כל כך יפות, לא בגלל היופי שניתן להם כשנולדו, ואף לא בגלל היופי שנרכש עם השנים, אלא בגלל היופי שהחלטנו לאפשר להן כשמקומן נמצא ותפקידן נקבע.

השדיים החשופים שלהן מתאימות כל כך למציאות הנוכחית, אין להן צורך בבגדים, אין הן אפילו חושבות על זה, שכן בגדים הם המצאה של בני אדם המתביישים בעירום שלהם, אין הן בני אדם ואין הן מתביישות.

הן כל כך שמחות בחיים הצרים האלו, חיי הכלב שסיגלו לעצמן, רצות, מטפסות, נובחות.

בחלומי הן כל כך יפות, כי בחלומי הן שלמות סוף סוף.

תנבחי כלבה קטנה, תנבחי

לדבר עם מישהי פה ולזהות שזה גבר, לא יודע למה זה כל כך משעשע אותי לתפוס אותם, אולי בגלל ההיתממות המטומטמת או הבריחה המהירה מהצאט - משעשע (ומטומטם)

שהיא תבוא מאחורי ותאחוז לי בזין בזמן שאני משתין, היא תכוון אותי בדיוק מופתי , תלטף אותי תוך כדי ותביך אותי בזמן שהזין פורק נוזלים.

בא לי להרגיש אותה צמודה ולהתמכר לכל אטום שבה, כל יום יותר ויותר, אני פשוט לא יודע מי היא והאם היא תסכים.

ויש מצב שזה נכון, ועם זאת היום אכתוב פוסט לא מיני אם כי, לדעתי הוא מאוד חשוב לתרבות של ימינו.

נתחיל מהסוף, מישהי חסמה אותי, לא שזה דבר שמזיז לי יותר מידי וזה לא שהיא הראשונה.

איני טלית שכולה תכלת, מאמין שנשים נפגעו ממני גם אם לא התכוונתי, אבל מה שכל כך צורם לי במקרה הזה הוא דווקא שהייתי בסדר, דיברנו בצאט לפני מספר ימים, היתה שיחה נעימה והיא יצאה באמצע, שלחתי לה אדומה שבאסה שהיא יצאה (כי אני יכול לשלוח אדומות), היום ראיתי אותה בצאט וכתבתי לה שוב והופ נחסמתי.

וזה חלק משתי תופעות שמאוד מעצבנות אותי

הראשונה היא גוסטינג וחסימות כדרך להימנע מהתמודדות, כמו שאמרתי חסמו רותי בעבר, עם חלק אני מסכים, אם חצו קווים בצורה לא מתאימה אז הגיוני, אבל לחסום כדי להימנע מלהגיד לצד השני שאת לא בעניין.... זה מבזה, לא אותי, אותה, כי אני אדם בוגר ויודע לדבר ולהתבטא במילים.

הדבר השני שבחלקו מוביל לתופעה הראשונה זה האגו והקללות כשאומרים לך שלא מעוניינים בך, זאת תופעה מגעילה ומבזה שגורמת לאנשים לחסום כדי להימנע מהקללות.

מה קרה בסופו של דבר, אנשים חסרי כבוד הנחילו צורה חסר כבוד לצד השני ובסופו של דבר אחרים נפגעים, אנחנו נותנים לאנשים המגעילים לנצח אותנו בכל פעם שאנחנו מתנהגים ככה.

זהו, בלי בלוגים לא מיניים.

שני נושאים מעניינים כל גבר בעולם 

גודל הזין

כמה זמן הוא מחזיק

זה לא משנה כמה אתה גדול או כמה אתה מחזיק, זאת תחרות אינפנטילית שכל גבר מרגיש מול השאר.

בעוד שמה שאמור להיות אכפת לנו הוא

עד כמה היא נינוחה איתי?

עד כמה היא נהנת?

איך אפשר להפיק יותר?

והסיבה היא פשוטה, רובינו חושבים מהזין

רבות נכתב בכלוב על הסיפוק מכאב, בין אם לצד הנותן ובין אם למקבל.

אבל לא היה לי סיפוק כמו הפעם שאמרתי לה להכאיב לעצמה.

זה לא מעצלות חס וחלילה, אהבתי להכאיב לה והיא אהבה את זה יותר.

זה גם לא מעדינות, הסימנים שהיא נשאה על עצמה הזכיר את הדגל של צאד (כחול צהוב אדום כמו הסימנים).

כמובן לא התחושה של שוט ביד, זה מרומם ומגרה.

אבל לצפות בה מכאיבה לעצמה, מנסה לעמוד בציפיות דמיוניות שחשבה שהיו לי.....

היא הכאיבה לעצמה כל כך על אף שזה הרבה יותר קשה (בדיחה על זיקפה), להביט בה מנסה להניע יותר את היד כדי להכאיב יותר..... זה משהו שדפוק בראש של בני האדם, הגבול הדק בין העונג לכאב, אבל זה היה כל כך מגרה לצפות בה.

לבסוף סיימנו בכמה הפלקות עם יד פתוחה וקרח על הסימנים.

עם תחת מהמם וחיוך מאוד חמוד,

תפסת את עיניי בבלוג וזה כבר אבוד,

הבטתי 10, 20 או מיליון פעמים,

בתמונות שלך מדגמנת שלל בגדים.

שתי תמונות ישבן וכמה עם חיוך,

ראש על הכתפיים ואני כבר הפוך,

שיחות מעניינות לרוב בלי מעצור,

אבל את ידיה לעולם לא אקשור.

השיחה כה פתוחה וכה מעניינת,

בעיניי את מוחי היא רק מז#&₪ת,

לבנה כמו הוניל שמתדהרת,

היא נסיכה, היא לא סתם גברת.