שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מס הכנסה

לפני 12 שנים. 11 באוקטובר 2012 בשעה 8:49

 

.

לפני 12 שנים. 10 באוקטובר 2012 בשעה 6:58

לא יכולתי להיות איתך כשמתת-אני מקווה שלא שמת לב

לפני 12 שנים. 9 באוקטובר 2012 בשעה 20:51

לפעמים בא לי לנעול אותך בחוץ -כשאת יוצאת.

לפני 12 שנים. 14 בספטמבר 2012 בשעה 8:09

את מכירה את הטריק הזה

שבו את מחבקת את עצמך,מותחת יד אחת מעבר לכתף

תוקעת לשם את הציפורניים,מצליבה את היד השניה מעליה.

מרכינה את הראש. מאחור זה נראה כאילו את מחבקת מישהו ,כאילו אתם יחד.

מלפנים זה נראה הדבר הכי בודד בעולם.

לפני 12 שנים. 28 באוגוסט 2012 בשעה 11:06

הלכתי לאיבוד איתך,וזה היה הכי קרוב שהגעתי בחיים להמצא.

לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2012 בשעה 3:18

את אף פעם לא נשארת איפה שהנחתי אותך,

את כל הזמן מתקדמת לי בעורקים  במעלה הלב

פלא שאני מבוהל?

לפני 12 שנים. 2 ביולי 2012 בשעה 10:19

את תולה כביסה בלילה ואני מסתכל בך, שמה את הסלסלה על השולחן הקטן;את מכניסה את התקע של הפרוגיקטור לשקע,אני שותה ומסתכל בך.זה סודי אסור שהוא ידע.את תולה כביסה בלילה ואני מסתכל.
את בודקת את הרגליים שלך -כבר אין סימנים כחולים.את יחפה .
הייתי שורפת עכשיו עיר שלמה את אומרת לי,וממשיכה לתלות כתמים לבנים לחים .

לפני 12 שנים. 2 ביולי 2012 בשעה 3:29

את מדליקה 'גויט בגוי'נט, אנחנו משחקים משחקי רעב,אנחנו חונים ארבעים שנה לפני דלתות סגורות,את מקלפת את העור מכפות הרגליים שלך ומשאירה טביעות אדומות,אני לא מצליח לא ללכת בהן בעיקבותיך,ימי גיהנום ,רגעים של אושר,זה שווה את זה תגידי?,

לפני 12 שנים. 28 ביוני 2012 בשעה 5:14

אנחנו מבלבלים רגשות עם הגינות

לפני 12 שנים. 26 ביוני 2012 בשעה 15:34

זה לא נחמד להתיאש,בטח לא .אבל ממתי אני ואת עושים דברים נחמדים.
בזמן האחרון אני נתקל ביותר ויותר אנשים שהתקווה שלהם מאנית, תקווה שלא נותנת לשום דבר לעמוד מולה בטח לא למציאות, יש להם "רק להיות שמח" בעיניים, ואנרגיות של ריקוד חסידי ברמקולים גרועים שלא מאפשר לשמוע חס וחלילה את מה שאומרים לך.רבי נננחמן צועק אצלם בראש -אין יאוש בעולם כלל-ולכן כנראה כל היאוש נשאר אצלי בתוך האוטו -וגורם להרגיש כמו בתנור.

לפעמים אני מודיע לך כדאי לטבוע,זה חוסך אנרגיה.