להיות מורה או רופאה ואיך כולם פמפמו לך שאת משהו. זוכרת איך היית נרדמת ממלמלת הודיה בטקסים וחלוקת פרסים, הנה עוד תואר לשם שעשוע, תפקיד יוקרתי, הנה נרדמת במחשבה עליכם טסים לאיזה אי לירח דבש וכולך מלאת הודיה ואז את מתעוררת מטראנס כשאת נדפקת בתחת ע"י בהמה מיוזעת וכמעט טובעת באסלה.
שמעי, העולם מתחלק לשניים, יש את המרשימים ואת אלו המעוניינים להרשים. קחי רגע את כל הטייטלים המפונפנים הצידה, את כל המחשבות האובדניות הפסאודו-אינטלקטואליות, את כל הרצידביזם וכל השרמוטות עם התחת הפתוח אשר טוענות בעודן רוקדות במקום "כן, קאנט הכי השפיע עליי". זה השלב הנכון ליריקה בפנים, זה ולא אחר. התחלת להיות משהו כי קראת פעם פואמה של בוקובסקי והתחלת להרהר במוות כי זה ענוג, ישבתם כמה חברים וניתחתם את שלל סיפורי הציפורניים שלו שהם בכלל שירים ואכלתם איזה עוף בגריל ושרדונה.
וואו. גם עכשיו את מבינה פילוסופיה ומוסר? זה זין כשמכריחים אותך לשתות לעצמך ת'שתן כדי לבדר, מה מוסר? אז את מכירה פואמה ולמדת באקסטרני וכמו כולנו צמחת מהתחתית כי איזה דוד או אבא לא התייחסו אלייך יפה, בואי נדבר על אדוארד נורטון בתור שחקן אופי או על ספייק לי בתור איזה במאי מחתרתי, וואי, פתאום נזכרתי בסצנ...סתמי תג'ורה, אף אחד לא שאל אותך. בואי, שמעי רגע לפני שאת מוצצת לחתול רחוב, בואי, לפני הסטירה לתוך הפרצוף שלך. בואי רגע, התקרבי.
לאף אחד לא מעניין ת'זין כמה את חושבת שאת נון או שאת קונפורמיסטית, או שאת אוספת בולים ויש לך תואר בבלשנות. כן, גם חמור יכול להיות רופא וגם הנקבה שלו, נו, איך קוראים לה, אתונה. למדת, טיילת, עבדת במלצרות או בעבודה מזדמנת ופעם היה לך סטוץ כי הוא ציטט לך איזו פואמה של בלייק וגמר לך את הסבא. וואו, איזה מבריק, פעם היה לו סיפור על דן בן אמוץ ויש לו סטייל נדיר עם אותה התספורת והזיפים מאותה תקופה בה הוא האזין ל
Automatic for the People
שמעי, כולם יודעים לצטט וידקלמו לך מילים בצרפתית כדי לגרום לך לחוש איזו אנינת טעם מזורגגת, את לא. באמת שאת לא גם במידה ויש לך של ואת שותה שרדונה.
תבואי כמו שאת, בלי חוקן ובלי כלום, מבחינתי את יכולה להאזין לביטר ולנתח את הובס באותה נשימה, זה תמיד נגמר בזין, תחת מלוכלך ואסלה. רק שתהיה מחשבה עצמאית דחיל רבאק.
זה למה אני קרוע על הסתומה שלי.

