מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת מַתֶּכֶת, תַּחַת בְּרִיחֵי מַנְעוּלִים
בְּטִירָה מְבֻצֶּרֶת וּבְגֹבַהּ צְרִיחִים תְּלוּלִים
תַּחַת עֵינֵיהֶם הַפְּקוּחוֹת שֶׁל שׁוֹמְרִים
וּכְלָבִים מֻרְעָבִים שֶׁלְּדָם מְשַׁחֲרִים
בְּחֶשְׁכַת צִינוֹק
מֵעָבָר רָחוֹק
קֻפְסָא זְהֻבָּה, מִכְסָה מַבְזִיק חֲלוּשׁוֹת
פֵּאוֹת שֵׁשׁ בְּמִסְפַּר חֲלָקוֹת וּמֻבְרָשׁוֹת
אִם תִּפָּתַח הַקֻּפְסָא, מָה יִמָּצֵא בְּתוֹכָהּ?
לֵב אָדָם רוֹבֵץ קַר בַּחֲשֵׁכָה
עָקוּר מִשָּׁרָשָׁיו
עֵירֹם מִנְּכָסָיו
יָתוֹם מֵאֵם
וְיָתוֹם מֵאָב
שׁוֹתֵת דָּם מִנַּחַל אַכְזָב
צְמוּק מִדּוֹת וּמַזֶּה רָעֵב
מָה לְךָ לֵב כִּי מֵחֲזֵה תִּקָּרַע וְתִצָּרֵב בִּמְלַבֵּן
תְּדַמֵּם וּתְדַמּוּם עַד אֲשֶׁר תִּתְאַבֵּן
"נַעֲרָה הָיְתָה לִי, יַלְדָּה טְהוֹרָה
אֶת חָזָהּ הֶחָשׂוּף לַמָּגֵן לְשַׁמֵּשׁ לִי פָּעֲרָה
אַךְ אֲבוֹי, לָהּ לֹא יָכֹלְתִּי וְאֶת פָּנֶיהָ הֵשַׁבְתִּי רֵיקָם
וּבְכָךְ אֶת עַצְמִי דַּנְתִּי לִגְדֹּעַ מִגּוּף מְכֻרְכַּם
בַּעֲלֶטֶת עַד, תַּחַת סְגוֹר מַחְבּוֹשׁ וְדִמְמַת חִדָּלוֹן
אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד נְמַלֵּא הֶחָלָל עַד כִּלָּיוֹן".

