Veni, vidi, vici

ובאתי עד אליך

לראות את פריחתך המחודשת

את האהבה

שלי

שלך

לחבק וללטף

בערגה

להריח ניחוח

לראות נכוחה

אותי

ואותך

כבר אמרתי שאני אוהבת אותך?

מנגנוני ההגנה

זקוקה לכם עכשיו

יותר מתמיד

ממאנת לקבל

מסרבת להבין

כי זו תחילתה של פרידה

בבקשה..

מתחננת...

אל תעזוב אותי...

הסחת דעת

כזו שתגרום לי

לעבד הכרה

ולאבד אותה

ברכבת ישראל

:)

הצימאון הזה

זולג במורד הגרון

ונתקע אי שם

בחדרי הלב

בתהום הנשייה

מייחל לרוויה

 קוראת לו

בשמך

גם עבורי יש דברים קשים

שיעברו או עוברים

אחרי יום או יומיים?

שבוע שבועיים?

חודש?

שנה?

יותר משנתיים?

ואולי גם שעה? ואף דקותיים?

ואז כשהכובד

כמו אבן ריחיים

תלוייה על הלב

ולא על צוואר

זה כואב פי שניים?

ובתום הסיפור הזה שסופר

ואני שיודעת ואיני יודעת דבר...

לא אוראלי, אנאלי, וגינאלי 

הכל מדובר במנטאלי