שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
לפני 11 שנים. 23 באפריל 2013 בשעה 7:13

האם תרצי להיות לוויתן או בתולת ים?

 

לווייתנים תמיד מוקפים בחברים (דולפינים, אריות ים, אנשים סקרניים). יש להם חיי סקס פעילים   .
הם עושים חיים משוגעים עם דולפינים, ומפוצצים עצמם כל היום עם שרימפס, משחקים ושוחים בימים, ורואים מקומות נפלאים כמו פטגוניה ושוניות אלמוגים בפולינזיה. הם זמרים נפלאים שאפילו הקליטו CD . הם יצורים נפלאים כמעט ללא טורפים ותוקפים, פרט לאדם. הם אהובים, מוגנים ונערצים.
לעומתם בנות ים לא קיימות. אם היו קיימות, סביר להניח שהיינו מוצאים אותן סביב קליניקות פסיכואנליטיקאים בגלל משבר זהות חמור: דג או בת אנוש? אין להן חיי מין היות והן הורגות כל גבר המתקרב אליהן, ( מבלי להיכנס לסוגיה כיצד הן יכולות בדיוק)
הן לא יכולות לעשות סקס..  . זה עוד מבלי להזכיר את הריח שלהן, מי רוצה להתקרב לנערה המריחה כמו חנות דגים?
מבחינתי הבחירה ברורה לחלוטין – אני מעדיפה להיות לוויתן.

לפני 11 שנים. 20 באפריל 2013 בשעה 9:24

היא כל כך יפה

היא כל כך שלך

היא כפרי בשל שאותך מפתה

היא החטא שלך

היא סודך הכמוס

מכירה את כל רזי הגוף

עליה איש אינו יודע

אותה איש לא מכיר

פניה משתקפות להן

בתוך עינייך

היא משגעת מרטיטה

אתה אוהב אותה בכל לבך

אוהב את גופה

את פניה את קולה

והכי אתה אוהב

לעשות איתה אהבה

להיכנס לתוכה

לשמוע אותה נאנחת

מתנשפת מתחממת

ללקק אותה בתאווה

היא עסיסית היא טעימה

היא מוציאה מימך את כל התשוקה

נותנת לך השראה

אך אתה לעולם לא תהייה ממש שלה

למרות שהיא אישה מדהימה

לפני 11 שנים. 18 באפריל 2013 בשעה 17:51

אם אוהב אותך

תישאר?

אם אעריץ אותך

תוקסם?

אם אהיה אליך טובה

תאהב אותי בחזרה?



כשאהיה רעה..

תאהב.

כשלא אתייחס..

תתרגש.

כשאעשה לך טובה שעליך אני מביטה...

תרצה אותי כמו שלא רצית אף אישה..



כשאעשה ממך סמרטוט

תסגוד לרגלי.

כשאהיה עם מישהו אחר

תרצה אותי יותר ויותר.



אם אוהב

תלך.

אם אנשק

תשתעמם.

לפני 11 שנים. 17 באפריל 2013 בשעה 15:01

לפני 11 שנים. 17 באפריל 2013 בשעה 8:55

אני אוהבת להחליף אותם....
כולם מחליפים.......אבל בערך פעם בשנה או יותר.
אני מחליפה אותם - כל שבוע.
לעיתים רחוקות אני מחליפה רק אחרי שבועיים.
הם נחמדים כל כך כשהם חדשים.
אני אוהבת אותם בכל הצורות והגדלים.
לא איכפת לי אם הם רזים. אבל לבעלי הגוף והבשר
יש עדיפות.
הם כל כך מעשירים אותי, מלהיבים אותי, ומוסיפים לי
התנסויות ויידע.
אני רואה בקשר איתם חוויה שאין שנייה לה.
מעולם לא חיבלתי בהם, לא הזקתי. לא ניסיתי לשנות אותם.
קיבלתי אותם כמות שהם, עם המגרעות ועם היתרונות.
אני מעבירה אותם הלאה שלמים וחלקים כמו שהגיעו אליי.

החגיגה הכי גדולה היא כשאני - ראשונה אצלו

הבתוליים הכי שווים.................

ל"אחד", שאני בוחרת בקפידה, אין מושג כמה זמן ארשה לו להישאר איתי.
לכן האחד הזה, משתדל מאד לעניין אותי כדי שלא אחליף
אותו באחר.
בדרך כלל, לצעירים יש עדיפות. מראם עדיין רענן, צבעוני
והם קלילים ובעלי מוטיבציה רבה.
אבל גם ל"וותיקים" יש את הקסם שלהם.

וכך מדי שבוע.. מצפה לי הנבחר במיטה.
לדעתי, המיטה היא מקום אידיאלי .
הוא מחכה לי שם בסבלנות רבה שאסיים את כל עיסוקיי
ומצפה בנאמנות רבה על הסדין במיטה, שעוּן על הכרית השנייה,
לא עולה בדעתו לחפש לו חברה אחרת בזמן שהוא איתי.
הוא בכלל לא יוצא מן הבית. מצב אידאלי.
מחכה לרגע שאוחז אותו בשתי ידיי....
נו, את הסוף....אתם כבר מדמיינים לבד....למה להיכנס לפרטים?
תמיד מחכה רק לי, שאגיע כבר ואשאב ממנו את כל מה
שהוא מכיל ושופע. כל חייו וניסיונו, כל חוויותיו.
יחסים של תן וקח. הוא נותן את עצמו... אני לוקחת
הוא נהנה מהנתינה שלו וגם מהלקיחה שלי....
אולי לא שוויוני...אבל מהנה את שני הצדדים.

קשה לספור כמה כבר היו לי. באמת קשה.
אחרי שבועיים, אני כבר לא זוכרת את שמם.
קשה לזכור שמות כשיש שפע שכזה.
יש החושבים, שזה ממש לא מוסרי.
אני מכירה נשים, שפעם בעשר שנים עושות את מה שאני
עושה כל שבוע. נכון שיש בזה אי צדק.
אני בטוחה שהן מפסידות את כל הדברים הנפלאים שאני
חווה.
אבל .. זה תלוי רק בהן. אי אפשר לאלץ אותן להירשם
למועדון שמספק לי לפחות פעם בשבוע, את הסחורה הנפלאה הזו.
נכון, זה עולה סכום סמלי. לא יקר מדיי. שווה כל אגורה.

אוי.... כמה שאני אוהבת את ההחלפות האלה.
אף פעם לא יודעת מה צופן בחובו "החדש" שמגיע איתי הביתה.
אני ממליצה בחום על הפעולה הזו.

נשים! יש הנאות בחיים. קחו אותן.

ובקיצור אפשר להגיד..........ספרים רבותיי....ספרים
זה כל הסיפור......

לפני 11 שנים. 16 באפריל 2013 בשעה 8:08

בוקר עצמאות שמח !!

 

בדרך למערות בית גוברין

לטייל

ולמנגל

 

שיהיה לכולנו חג שמח

 

 

.

לפני 11 שנים. 12 באפריל 2013 בשעה 17:40

להכנס למצב רוח של ערב שישי

 

 

לפני 11 שנים. 10 באפריל 2013 בשעה 11:37

נגיעה אחת רכה

נגיעה אחת קלה.

נגיעה אוהבת,

נגיעה ש..עוטפת.

אותי...אותך.



נגיעה מלטפת

כזו שנוגעת ,לא נוגעת

בנבכי נשמתך.

בי...בך....



נגיעה שפוגעת ישר בליבך

נגיעה אבסולוטית,בך,

במי שאתה,במי שהנך,

בנשמתך...



נטולת פוזה או מחשבה שנייה

נגיעה מרגיעה

נגיעה מרטיטה

נגיעה ש...לוקחת אותך איתה.



כזו שמתמכרים לה...ומחכים לבואה

כזו שכמהים לה ואין אחרת מלבדה.

כזו שמשתכרים ממנה

שמגיעים איתה לשיאים ,לעוצמה,

איתי...איתך!

לפני 11 שנים. 9 באפריל 2013 בשעה 5:27

להקשיב למוסיקה שאוהבת בזמן שמנקים לי את הבית:)

 

 

 

 

.

לפני 11 שנים. 7 באפריל 2013 בשעה 8:00

מזמן לא נפגשנו, כן אני יודעת

מזמן לא היה בי הרצון להצליף

להכאיב, לחדור,להשפיל.

התקשרת ומיד התעורר בי הרצון לזה שוב.

נענעת  את ישבנך למולי בהתגרות כאומר

בואי נראה אותך.

ידעתי שאני לא בכושר כמו פעם.

הוצאתי את מלאי השוטים שלי  והחגורה והצגתי אותם

על השולחן . ראיתי שבזוית העין אתה בוחן אותם.

התחלתי עם השוטים העדינים כדי לחמם את עצמי

והבנתי שאינך זז , כיסיתי את עינך והצלפתי

ומיד שמעתי התנשפות והרגשתי אותך מתיישר ומיד משתופף.

המשכתי להצליף עם כל השוטים ,החגורה ואפילו הוצאתי את

כלי המטבח שינצחו על התזמורת.

שעתיים הצלפתי  מחליפה ידיים מדי פעם

עד שהרגשתי את ידי נושרות ממני.

ואתה

כמו כלום לא מזיז לך אפילו.

משכתי אותך לספה והרמתי את רגליך ואמרתי

אחוז אותם היטב מבלי להרפות.

נשכתי את פטמותיך עד שצרחת מכאב

ומיד חדרתי אליך

וזיינתי

וזיינתי

לא יודעת כמה זמן

עד שהתחננת שאפסיק,

קמת שפוף וכואב

אך עם חיוך

לפני שיצאת אמרת לי

בואי נעשה זאת שוב

אל תתני לי לחכות הרבה זמן