אין מנעול והשער אינו סגור
בדיחות,סיפורים,אגדותומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
יואבבבבבבבבבבב
עבד נקיון רע
לא מומלץ
כייף כייף כייף
נהנתי מאוד
הערב:)
מבט רך ומעורפל,מגע רך ומעורטל
חיבור אחד שממי,צוף שפתייך בגופי
מתק מילותיך בלבבי.
ריקוד צמוד וחושני,מאור לילותיך ביומי
צלילי עדן בתבונתך,לוחשת חביון בנפשך
קולות רחש ופיריה,כולי כפרח התשוקה.
דומיית הליל בתפילה,מאוויך בתוכי בהוויה.
משרך רגלך בכמיה,לחתום ערגתך בנשיקה
פעימות הלב בתהודה,אהי משכין שלום בנפשך.
כנושאי פרי כרוכים יחדיו,כעץ שתול בשורשיו
אור אלוהי הבריאה,ישות שניים מגביהה
יללת התן בדמדומים
אלוהי הרגעים הקסומים.
מחפשת איזה שמוליק או יורם מה חשוב מי העיקר שיהיה מן איינשטיין או ויינשטיין, כזה שלא יתרכז בתורת היחסות אלא יתייחס אלי ואל הצרכים שלי המיידים. כזה שימצא פתרון קל – קלי קלות כזה בלי להתאמץ לדיאטה. "פתרון" כזה שכשנחליט ממחר דיאטה – בולעים מריחים או מצידי רק מסתכלים על "הפתרון" ואופס 5 קילו פחות, אם אפשר 10 בבת אחת – אם כבר "פתרון" אז שיהיה דראסטי. כולם יודעים שאי אפשר להתחיל מעכשיו או אפילו ממחר דיאטה. כל יום ראשון מתחילים דיאטה. אז, התעוררתי היום בבוקר יום ראשון שעליו מדמיינת כבר מזמן, זה היום של החלק השני של חיי, ואני בפעם המי יודע כמה מבטיחה לעצמי בקיץ לרוץ עם ביקיני (גם לרוץ וגם ביקיני – SO WHAT אז הגזמתי). וצהלה אז מה אם נראית טוב? אז מה אם הקמטים התיישרו במשך הזמן? מצב רוח מעולה, השמש מאירה את היום, מכינה ארוחת בוקר. לחם קל לכריך הראשון של החיים השניים שלי (שלא ממש מאיר את הארוחות הבאות) מוסיפה עלה של חסה בשביל העידוד כי ירוק מרגיע, פסטראמה מדודה שבטוח אבל בטוח תספיק עד ארוחת הצהריים מרגיעה את עצמי (... כבר חושבת על ארוחת הצהריים...) אושר ממלא אותי על ההחלטה (סוף סוף גיבורה שלי לוחשת לעצמי), כבר רואה את עצמי על חוף הים אני והביקיני השחור (אז מה אם שונאת את החול והשמש). מגיעה בשמחה למשרד, מבקשת להיכנס למטבח להתחיל את היום בכוס מים (כי חייבים), מישהי עוצרת אותי בכניסה ומזהירה – "אל תיכנסי" מסוכן שם. חשבתי מה כבר יכול להיות שוב שיירת נמלים? שוב איזו גופה של מקק? אבל !!! שומו שמיים!!! על השולחן עומדת שחורה ונאווה מלאכים קטנים בלבן שרים סביבה ומנפנפים בכנפיים ניצוצות של הבזקי אור עוגת שוקולד במלוא הדרה אוףףףףףףף שוב הלך היום הראשון הזה מזל שבכל שבוע יש יום ראשון חדש:-)
אני לא אוהבת את זה שהאנשים הקרובים אלי
לא החלטיים.
שומרים מראש כרטיס פתוח, כאילו זה סרט או הצגה.
אך לא מיידעים מראש על שינוי התוכניות.
כשיש להם משהו יותר מעניין או מסעיר לעשות.
אני מבינה שאני אשמה בזאת נתתי כנראה את ההרגשה שהכול בסדר.
אבל לא,זה ממש לא בסדר. ואני מפסיקה זאת מדי.
הסתיימה מכירת הכרטיסים מראש,
אין סרט ולא הצגה.
סוף סוף קצת חופש, אני אוהבת את החגים שלנו
כל חג לפחות יומיים/שלושה חופש.
למרות שיום החג קצת מתיש אותי
לבשל לכל המשפחה, והשנה היינו כ 26 איש
בערב לא יכולתי לעמוד על הרגלים, למזלי המתין לי בביתי
ידידי ועיסה את רגליי,{אתה משתפר מפעם לפעם}:).
הגיעו כמה חברים , אחד החברים הביא אוקריינית מיובאת
שכל דבר היה לה מוזר, והיתה שיחה מצחיקה אומרים משהו והוא כל מילה מתרגם לה
שתרגיש שהיא בשיחה.נשארנו ערים עד הבוקר.
והיום הוזמנתי עם אחיותי לספא בראשל"צ, לקבל מסג' שאני מקווה שיהיה טוב
ופינוקים נוספים.
ובערב..........
טוב, נראה מה יהיה בערב
חופש נעים לכולנו