שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי

.

לפני 11 שנים. 27 בפברואר 2013 בשעה 5:15

לפני 11 שנים. 26 בפברואר 2013 בשעה 11:49

 

בוודאי שיש הבדל בין אוננות לבין סקס אמיתי הוא אמר
כמו לשתות מרק של אוסם לעומת מרק שהתבשל כל הלילה על פתיליה -
הוא וההברקות שלו.
מתקרב אליך רוצה לגעת בך רוצה ללחוש לך את שלי לנצח.
גבר שמגיע למיטה שלך מרגיש כמו ילד בן שמונה שמגיע בפעם הראשונה לדיסנילנד. את רמת היצירתיות שאת מפגינה במיטה פאבלו פיקאסו לא הצליח להפגין בשיא התקופה הקוביסטית שלו. את פשוט לביאת הלביאות, נמרת הנמרות, ואני כל כך רוצה ללמוד הכול ויפה שעה אחת קודם.
בכל פעם שאנחנו ביחד נדמה לי שהגעתי לשיא ובכל פעם מתבדה מחדש יש לנו עוד כל כך הרבה לכבוש מרגיש כמו קולומבוס.
הסערות, הגילויים, הפסגות.
שם לב לכל פרט, לכל רמז, מקשיב לכל מילה ואנחה שלך.
נזכר בכל ערב ברגל שלך שטיילה על גופי וכאילו רמזה לי "קח אותי" מבין אותך גם ללא מילים.
בעיני את מושלמת הכי סקסית בעולם מאוהב בך אנושות.
לא רוצה להבריא.
בואי ניסע לחו"ל הוא מציע משהו קרוב שנספיק הרבה.
אנחנו קובעים את התאריך אני עסוקה בלארוז (כמה שפחות בגדים)
הוא מתקשר ולוחש לי רוצה להיות ביחד ביחד יממה אחר יממה
להירדם בתוכך, להתעורר לצידך.
להפעיל את כל חמשת החושים הבסיסיים אלו שנותנים לנו לחוש את הסביבה
ו"הסביבה" תהיה את ואני הוא אומר.
ראיה – לראות אותך כל בוקר כשאני פוקח עיניים.
שמיעה – לשמוע את הגניחות שלך כשאנחנו במעשה האהבה.
מישוש – לגעת בך, בכל תא בגופך ולראות אותך מתפתלת.
ריח – הגוף של אחרי המקלחת, רענן, נקי לשאוף את כולך.
טעם – הטעם המדהים של שפתייך, מיצייך כשלשוני חוקרת אותך.
החוש השישי שיווי המשקל בטוח יאבד לנו.
הגיע היום, אני נרגשת מחכה עם מזוודה קטנה בשדה התעופה רוצה כבר קרוב לנשום אותו, את ריחו המדהים.
אנחנו כמעט רצים זה לזרועותיו של זה חיבוק, נשיקה, יד ביד, כל כך רגיל בין זוגות
כל כך מלא רגש בין שנינו.
קר במטוס, השמיכה הדקה ההיא שמכסה את שנינו והידיים שלא מפסיקות לגעת.
אנחנו לא מתאפקים, כל כך משתוקקים, נוגעים אחד בשני
מלטפים, מסתכלים בעיניים כל כך קרוב, נשיקה מדהימה כאילו רק שנינו שם
העולם של שנינו.
ידו מטפסת אט אט בין ירכיי, הנשימה נעצרת לרגע,
הריאות מתמלאות בחמצן, הגוף נמתח, וידו נוגעת ומעסה, מרגישה את טיפות החשק שהתעורר, עוצמת עיניים, מתמכרת רוצה אותו בתוכי... והשיא הכול כך נעים הזה...

לפני 11 שנים. 23 בפברואר 2013 בשעה 17:19

זה קרה,בחג פורים אחד,זה אכן חג יחיד ומיוחד.ערב תחפושות במקום העבודה,ואני בדרכי לאחד החדרים שבאחריותי..פוסעת במסדרון הארוך,ולפתע חשה בתחושה מוזרה,של מעקב ועין בוחנת.
לפתע ,תוך שנייה יד חוסמת את פי....

"תשתקי רק הפעם",לוחש לי קולו.
  

אלא היו המילים המדויקות שלו,המילים ששמעתי אחרי עורפי,ישר לתוך אוזני,ואני בבהלה מסוימת,רציתי לסובב את ראשי,אבל הוא לא הרשה לי.

"את מביטה קדימה,נכנסת לחדר,ולא מוציאה מילה,מובן לך?"

ההרגשה הייתה די מוזרה,ובו בבד מגרה,שהרי היחידה שגורמת לכולם לשתוק,זאת רק אני.
אז מה נשתנה הערב הזה? המסדרון היה חשוך מאוד,הובלתי לתוך החדר, פותחת לקול המצווה שלו בידיים רועדות את הדלת.לא יאומן,אבל ברגע בו הדלת נפתחה הרגשתי שהוא פשוט סותם לי את הפה,עם רצועה שחורה,ואני הרשתי לו, מחליטה לשחק איתו,את המשחק הזה.

הוא ניגש לחדר ,הדליק את המערכת,ולתדהמתי הגדולה,הבחור החל לרקוד לצלילי המנגינה,פניו מכוסות במסכה לבנה,על שכמו גלימה שחורה,אלוהים ישמור בליבי חושבת,פנטום האופרה.
הוא רקד למולי בצורה מטריפה,שכל מה שרציתי ממנו, "זה לקרוע לו את הצורה."אבל האמת היא שישבתי מוקסמת,מרותקת למופע שמולי,לא מאמינה למראה עניי,ולמציאות ששולטת בחיי.
הפנטום התקרב,לוחש לתוך אוזני

"תגידי לולי היית רוצה אותי"?

אני מביטה בו במבט מעריץ,לא יודעת מי מסתתר אחרי המסכה,כל מה שבראשי,זה איך להירגע,הלמות ליבי,נשמעות בחוזקה,לא מבינה,את התחושה החדשה .

אני מנידה בראשי,לא יכולה לדבר,פי חסום,לפתע,הוא ניגש בתנועה מהירה,קורע ממני את החולצה,מביט בי,אני ללא חזייה ,פטמותיי זקורות ,אחר הוא ניגש לחצאית הקצרה,מפשיל אותה כמעה,מלקק אצבע אחת,מרטיב אותה,ואז לוקח ודוחף לי אותה,מעביר בין רגלי,מסיט את התחתון,"אממממממממ מישהי רטובה פה"?שואל בתמימות מעושה.

מנידה בראשי שנית,עניי פעורות בתדהמה,איך אני את כל זה מרשה,שהרי ידיי משוחררות,אבל גופי קפא,לא רוצה לזוז,אוהבת את הקסם המשתק הזה.

הפנטום דוחף את אצבעותיו המטריפות לתוכי,רואה את העונג בעיניי, את הלהט של גופי,אני סובלת קשות,רוצה לצעוק,לזעוק,לומר לו,"עכשיו תורי",אבל הוא בשלו,ממשיך בקצב מטריף ,לענג אותי,כל גופי רועד,משתולל,לא מסוגלת להפסיק,עד שהרעד נפסק,לאחר כמה שניות,ורק חום מתוק מציף את כולי.
הוא משחרר את המחסום מפי,יורד על ברכיו,מתרוממת אליו,תופסת בשערותיו הארוכות,ושולחת אותו היישר לבין רגלי הרטובות.
"תלקק אותי " לוחשת

,"אני רוצה לחוש את לשונך,מטיילת לי על כל הגוף,ואז אנהג בך בטירוף."

לשונו מטיילת בין רגלי,שותה את כל מיצי,אחר הוא עולה בנשיכות רכות,היישר לעבר הפטמות,נושך אותן בקלילות,מגרגר מהנאה.
ואני נזכרת לרגע בתדהמה,איפה פה הנקמה.????

לוקחת את הרצועה,סוגרת הפעם את פיו בהנאה,עניו נעצמות תחת המסכה,חושב שהנה באה הישועה.

פותחת את חגורת מכנסיו,אברו זקור עומד,מתחנן למגע.
שואלת אותו,"רוצה אותי פנטום?"
הוא מניד בראשו.לאות הסכמה.

"תחלום על זה"

,אני אומרת

"לולי ,אף פעם לא נשארת חייבת."

לפני 11 שנים. 22 בפברואר 2013 בשעה 12:35



מורידים את המסך על כל מה שלא רוצים לראות

מסתתרים מאחרים ומעצמנו

כישלונות,חוסר יכולת,אבדות...

אף אחד לא אוהב לחשוף חולשות.







פורים חג במסכות



מעדיפים לשים על הפנים צבעי הסוואה,

שלא ידעו כמה אנו עצובים,

שלא יראו את הקמטים והכתמים,

שלא ירגישו כמה אנו פוחדים.







פורים חג של מסכות



אפשר ומותר להתחזות

ליפה לעשיר למכובד

לכל מה שרצינו כל כך,

ולא הצלחנו ביומיום

פורים מגשים לנו היום.



.

לפני 11 שנים. 21 בפברואר 2013 בשעה 21:16

לילה על העולם יורד
ובצבע ארגמן עוטף,
שמיים זרועים כוכבים
והסהר אותם בהילה לוטף.
חבוקה בזרועותייך ,מבטי עורג,
ידי את נתיבי גופך חוקרות,
ואת  שבילי תשוקתך מלטפות,
שפתיי את שפתייך יונקות
לשונך ולשוני נטמעות
באין סוף נשיקות.
אתה חורז לי  מחרוזת
תאווה, תשוקה ואהבה.
נשמתי בנשמתך
גופי בגופך, צלי בצילך
ושלהבת תשוקתנו
בליל תשוקה תרצד
וכך לנצח נתאחד

לפני 11 שנים. 21 בפברואר 2013 בשעה 18:06

כולם יכולים להציץ בחלון ההזדמנויות אבל רק המיעוט רואה את ההזדמנות

לפני 11 שנים. 14 בפברואר 2013 בשעה 5:29

 

גוף של אישה הוא כמו קו של רגשות

שלא תוכל לראות דרך עורה.

היא כמו מקום גיאוגרפי שאתה מעריץ

מבלי לתהות על המהות.

לא מספיק להפשיט אישה כדי לגלות את עולמה הסודי

סביר להניח שעיניה יגלו לך הרבה יותר.

היא יודעת שכדי שתוכל לקרוא את נשמתה

תצטרך להביט בה ביתר סובלנות.

גם אם תפשיט אותה

היא עדיין תישאר מסתורית.

את האש שבתוכה תוכל להכיר

רק אם תביט עמוק בתוך ליבה.

להפשיט אישה אינו אומר שתוכל לקחת לה את נשיותה

למד את הכוח שבה.

לא קיים משי שידמה לעורה,ולא תחרה שתוכל להסתיר

את הקסם שבה.

להפשיט אישה

זה כמו לתלוש לפרח את עלי הכותרת.

זה כמו להגיע עד לדלת של הרגשות

לכרוע ברך מול קדושת חייה הקשים

אבל זכור היא עדיין לא שייכת לך.

זה כמו להכיר את השמיים שלה

אולי תוכל להכיר את שלך.

איתה תוכל לשחק ולשכוח לגמרי שהיא כמו קו שבור

ולטבוע בתוך ים עמוק של אורות וצללים.

היא לא מציעה מתנה לעינייך

מדובר במתנה לנשמתך.

ללא עצבות,ללא חולי

וללא מסרים כפולים.

דבש,טל,פירות

ניחוחות וטעמים.

אחת היצירות המופלאות של אלוהים

עולה על כל הציורים תצלומים והפסלים

וההשראה שלך באה ממנה.

זוהי המתנה של נשמתך

בלי תשוקה,סקרנות או בלי הודעות כפולות

אחת הטובים ביותר של יצירות אמנות

לפני 11 שנים. 12 בפברואר 2013 בשעה 5:08

בזווית עיני משהו בי מרצד

כחול, שליו ורגוע

געגוע.

חופים שלמים של שתיקה ושאגה

נפרשים מתחתי כמו אגדה

הרצון להיות, והפחד לרצות

והכול מסביב כה שליו!

מי יבין נסתרות של הלב?...

לפני 11 שנים. 9 בפברואר 2013 בשעה 9:12

יואב יצחק - ניצחת את הרגשות

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 4 בפברואר 2013 בשעה 13:20

הם נמשכים לאסור
כפרפר הנמשך לאש.
בצבעי הלהבה
רואים בה רק אורה
לא מבחינים בשרפה.

יש ומשב רוח יצילם
ויש בתאוותם נצלים
כנבערי דעת בוערים
נכלים, מותירים
שובלי תשוקתם.

כנפי תאוותם
לחרוג תובילם
אל האסור המתוק
והם כי ימחישו
אכזבתם הכואבת.

מבע עיניהם הנוצץ
עת בהקה בו תשוקה,
נכבה באבחת אכזבה.
כמתים ישובו להווייתם
כל איש ואישה לעברם'.


כה צדקו האומרים:
'עדיף המצוי על הרצוי'.

ומוסיפה כי:
'והמתמיד רק יעשיר חייו'.