שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לעולם לא תדעו-מה באמת מתחולל פה

לפני 17 שנים. 11 במרץ 2007 בשעה 20:36

ברקים ורעמים מבעד לחלון.. הזכוכיות רועדות בחוזקה.. והצמרות של העצים כמעט ונשברות מהרוח המשתוללת בחוץ..
האור מתעמם...הבזקי מנורות... החשמל קופץ..
עוד יום חורפי...
כמעט והצלחתי להתחמק מהגשם אבל הוא תפס אותי רגע לפני שנכנסתי הבייתה מריצה מתישה.
נוטפת מים מכף רגל ועד קצוות השיער.. נכנסתי לחדר..
הצצתי במראה..
והציצה עליי דמות מתנשפת.. טיפות יורדות מהפוני במורד הלחי.. לסנטר.. משם לחזה ומרטיבות את החולצה הלבנה שסופגת וסופגת שהפכה במהרה לחצי שקופה .. וחושפת לאיטה את שדיי המעוכים מחזיית ספורט תומכת במיוחד...
הורדתי נעליי ספורט..גרביים .. את הטרנינג שנצמד לי על הירכיים ובקושי התקלף..
השלתי את החוצה הכבדה .. מציצה שוב בבבואה המיוזעת ספק רטובה שמציצה עליי חזרה
הורדתי את החזייה והתחתונים.. עשיתי סיבוב ..בוחנת את עצמי איבר איבר.. זווית זווית.. אוהבת את ההצגה החוזרת על עצמה אחרי כל ריצה.. כל שריר צועק.. מבליט את עצמו.. כמו תחרות פנים גופנית שלי.. מי ייראה הכי טוב אחרי הריצה.. מי הכי התאמץ ... מי הכי מבריק ונוצץ..
לקחתי מגבת ונכנסתי למקלחת
מילאתי את כל החדר אדים וריח של הד-אנד-שולדרס
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת אבל נותנת לטיפות שנשארו על הגוף לזלוג להן בחופשיות
נעמדתי מול המראה שוב.. והתחלתי למרוח קרם
כשלפתע הרגשתי פרווה חלקלקה ונעימה להפליא עוברת על רגליי
השפלתי מבט וראיתי את החתולה הלבנה הקטנטנה שלי מתחילה ללקק ממני את הטיפות
ממממ... כן.... תמשיכי ...ילדה טובה... ממושמעת... מממ.... איזו לשון .... איזו יסודיות ...
בלי לחשוב הרבה שמטתי תחתיי את המגבת וירדתי למטבח
לקחתי קופסת שמנת וחזרתי לחדר
נשכבתי על המיטה- הכנסתי אצבע לקופסה וחפנתי מעט שמנת על הקצה..
לאט לאט ..בעדינות מרחתי את השמנת הקרה על הדגדגן שלי ומסביב
וקראתי לחתולה שתבוא
היא כבר קפצה על המיטה והחלה מתקרבת אליי בהיסוס מרחרחת..
נוגעת קלות עם האף בשמנת המרוחה.. ליקקה לעצמה את האף ..ממממ... "טעים נכון?!"
"תמשיכי ... תמשיכי ללקק.. חתולה מדהימה שלי.."
היא הוציאה את הלשון והתחילה ללקק במרץ .. ומי לא ראה איך חתול שותה חלב... עם ליקוקים כל כך מהירים שאפילו אדם כאיש אשכולות לא מסוגל להתחקות אחריהם..
ליקקה ביסודיות.. לאורך כל השפתיים.. ניקתה לי לגמריי את הדגדגן.. מרחתי במהירות עוד רובד..
שלא ייגמר... "בואי .. בואי .. ! קדימה!!!"
היא חזרה למלאכה... מלקקת.. נושכת קלות.. אהההההההההההההה... איזה עונגגגג.....
הלשון המחוספסת האלוהית שלה... אלוהים... תודה שבראת חתול!!!
כןןןןןןןן....איזו אורגזמה.. ישר ולעניין... הוציאה ממני את המיטב הממזרה הקטנה והמפוטמת...
ואיך עכשיו אני יכולה לומר שאיני אוהבת חתולים?!

לפני 18 שנים. 10 באוקטובר 2006 בשעה 20:55

אפקט הפחד שלא משאיר מקום להרגע,נשימות כבדות,עיניים נעמצות בפקודה אבל הרפלקס לפקוח חזק יותר, מציצה-רואה צללים על המיטה ...יד יורדת ואוספת דבר מה ארוך-השוט!
הוא מונפף..נחיתה! הבשר סופג מהלומה..הגוף כנראה רוטט קלות כתופעת הלוואי המוכרת , העיניים ממשיכות לבהות בצללים המרצדים מעין הגנה והכנה לעתיד לבוא אך לשווא...תוך שניות בלבד והגוף מרגיש הבזק נוסף , חשמל עוד לפני שהספיק לכווץ את שריריו ..לעדן את ההצלפה...הוא מרגיש כוויה בפלח השמאלי של הישבן...כוויה בבשר החשוף...כוויה שאין איש לייד שיינשוף עליה על מנת להקל את הכאב..
עדיף לסגור עיניים , כי ככה זה מאיים פחות...רק העיניים מתכווצות יותר מנחיתה לנחיתה.
סוג של משחק חולני , אני על ארבע בקצה המיטה מנסה לאתר מאיזה כיוון יגיע המהלך הבא.. הכאב התורן , והאדון מאחוריי , ניצב , רם ומנסה להנחית את ההצלפה הכי מוצלחת עד כה, הכי פתאומית ולא צפוייה , הכי מבהילה וגורמת לגוף לקפוץ...ובכל פעם הוא מצליח...
ועוד הצלפה...כל כך חזקה הפעם שלא רק שכמעט וגרמה לי לפיק מרפקים ( מסתבר שיש דבר כזה רק כשעומדים על ארבע ) אלא אף הבריחה את החתול שהתכרבל עם עצמו לצד המיטה ורק מההד המצלצל שהיא פיזרה בחלל החדר.
הצל נעלם...שקט השתרר..ורק אז הבחנתי שאני נושמת כמו אחרי ריצת אלפיים סוערת בתיכון,נשימות מהירות , עמוקות , וקולניות שבחיים לא היו נפלטות ממני במודע.
עוצרת את הנשימה...מנסה להסדיר אותה , החתול קופץ חזרה למעלה ונכנס לרווח שאני יוצרת עם הבטן מהמיטה , הזנב מלטף לי את החזה...הפרווה כל כך נעימה...מעבירה בי צמרמורת מהנגיעה-לא נגיעה שלה בפטמותיי...
השינוי מהכאב הצורם לפני מספר רגעים שפילח את בשרי ואל הליטוף משי על עורי פשוט..לא לתאר!
כמו לנגוס בארטיק ולשתות ישר אחר כך תה חם...עושה צמרמורת...או שבעצם חלחלה בשיניים-דוגמה לא טובה , אבל ההשוואה ברורה! הפטמות עומדות!!!
שומעת פקק נופל אי שם ממעמקי הדירה..לפתע ליטוף מורגש על הגב-הוא חזר "כלבונת" הוא לוחש לי, "כלבונת סקסית שלי..." ואני כמו החתול שליידי מרימה את ישבני גבוהה אליו , קוערת את גבי, להרגיש יותר ממנו..הוא מתקרב ,בטנו נוגעת בי...חום גופו... כמה שזה מטריף!!!
יודעת שאני תוססת מבפנים , רק שייגע שם רק שייגע...ליטוף קטן ואקראי באיזור-ואני גומרת!
איזה סבל...הוא לא מודע-ולא רוצה שיידע .. רוצה להאריך את הרגע , להתענג יותר מהטרום אורגזמה הקרבה.
הוא לא נכנס , ולא מראה סימן שזה בדרך...משעינה את מצחי על המיטה...גונחת בקול...מתייפחת ולא כי אני יודעת שזה מגרה אותו וערב לאוזנו , אלא כי לא מסוגלת אני לסבול את זה... אך זה העניין שבדבר לא?!
הכאב שבעונג-העונג שבכאב...להפיק את המיטב...זאת הדרך חיים הניעלה...לשם אנחנו כמהים ושואפים להגיע.
אז למה כשהרגע מגיע - אנחנו רק מחכים שיהיה מאחורינו...אבסורד!
הראש חפור עמוק בשמיכה...מתרוממת חלקית לשאוף אוויר מיותר שלא תורם בכלום , הציפה עוד רגע נקרעת כשהיא קלועה בין כפות ידיי הקפוצות ... בתקווה שזה יסיח את הדעת..
הוא שואל אם אני רוצה לגמור ... " ל א ! " אני שומעת את עצמי אומרת בקול שקט אך תקיף ולא מאמינה למשמע אוזניי... " עוד לא מגיע לך להתענג מהזין שלי כלבה, רוצה שתגמרי בלעדיו! "
וכאחוזת טירוף כנגד רצוני .. או שבעצם עם רצוני ...כבר לא עוקבת ...קירבתי את הרוקט לדגדגן ובנגיעות קלות בלבד...בלי להטריף ת'כוס ובלי להשתולל עם מקצבים עולים ויורדים המעצימים את האורגזמה...הרגשתי שאני כבר שם...גומרת- בלעדיו , ריקה מהאדון שלי שיימלא אותי בו , גומרת- מבושה שהוא בוהה בי ומחייך בזדון , גומרת- וכבר לא יכולה לעצור ולחזור .
עוצמת עיניים . . . מרגישה את הגל המוכר , רועדת , נושכת שפתיים , סוגרת את רגליי כשהוא עדיין רוטט לו אי שם. . . ומוצאת את עצמי במצב עוברי . . . רפוייה ורטובה ממציי לצד הצל האוהב.