ברקים ורעמים מבעד לחלון.. הזכוכיות רועדות בחוזקה.. והצמרות של העצים כמעט ונשברות מהרוח המשתוללת בחוץ..
האור מתעמם...הבזקי מנורות... החשמל קופץ..
עוד יום חורפי...
כמעט והצלחתי להתחמק מהגשם אבל הוא תפס אותי רגע לפני שנכנסתי הבייתה מריצה מתישה.
נוטפת מים מכף רגל ועד קצוות השיער.. נכנסתי לחדר..
הצצתי במראה..
והציצה עליי דמות מתנשפת.. טיפות יורדות מהפוני במורד הלחי.. לסנטר.. משם לחזה ומרטיבות את החולצה הלבנה שסופגת וסופגת שהפכה במהרה לחצי שקופה .. וחושפת לאיטה את שדיי המעוכים מחזיית ספורט תומכת במיוחד...
הורדתי נעליי ספורט..גרביים .. את הטרנינג שנצמד לי על הירכיים ובקושי התקלף..
השלתי את החוצה הכבדה .. מציצה שוב בבבואה המיוזעת ספק רטובה שמציצה עליי חזרה
הורדתי את החזייה והתחתונים.. עשיתי סיבוב ..בוחנת את עצמי איבר איבר.. זווית זווית.. אוהבת את ההצגה החוזרת על עצמה אחרי כל ריצה.. כל שריר צועק.. מבליט את עצמו.. כמו תחרות פנים גופנית שלי.. מי ייראה הכי טוב אחרי הריצה.. מי הכי התאמץ ... מי הכי מבריק ונוצץ..
לקחתי מגבת ונכנסתי למקלחת
מילאתי את כל החדר אדים וריח של הד-אנד-שולדרס
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת אבל נותנת לטיפות שנשארו על הגוף לזלוג להן בחופשיות
נעמדתי מול המראה שוב.. והתחלתי למרוח קרם
כשלפתע הרגשתי פרווה חלקלקה ונעימה להפליא עוברת על רגליי
השפלתי מבט וראיתי את החתולה הלבנה הקטנטנה שלי מתחילה ללקק ממני את הטיפות
ממממ... כן.... תמשיכי ...ילדה טובה... ממושמעת... מממ.... איזו לשון .... איזו יסודיות ...
בלי לחשוב הרבה שמטתי תחתיי את המגבת וירדתי למטבח
לקחתי קופסת שמנת וחזרתי לחדר
נשכבתי על המיטה- הכנסתי אצבע לקופסה וחפנתי מעט שמנת על הקצה..
לאט לאט ..בעדינות מרחתי את השמנת הקרה על הדגדגן שלי ומסביב
וקראתי לחתולה שתבוא
היא כבר קפצה על המיטה והחלה מתקרבת אליי בהיסוס מרחרחת..
נוגעת קלות עם האף בשמנת המרוחה.. ליקקה לעצמה את האף ..ממממ... "טעים נכון?!"
"תמשיכי ... תמשיכי ללקק.. חתולה מדהימה שלי.."
היא הוציאה את הלשון והתחילה ללקק במרץ .. ומי לא ראה איך חתול שותה חלב... עם ליקוקים כל כך מהירים שאפילו אדם כאיש אשכולות לא מסוגל להתחקות אחריהם..
ליקקה ביסודיות.. לאורך כל השפתיים.. ניקתה לי לגמריי את הדגדגן.. מרחתי במהירות עוד רובד..
שלא ייגמר... "בואי .. בואי .. ! קדימה!!!"
היא חזרה למלאכה... מלקקת.. נושכת קלות.. אהההההההההההההה... איזה עונגגגג.....
הלשון המחוספסת האלוהית שלה... אלוהים... תודה שבראת חתול!!!
כןןןןןןןן....איזו אורגזמה.. ישר ולעניין... הוציאה ממני את המיטב הממזרה הקטנה והמפוטמת...
ואיך עכשיו אני יכולה לומר שאיני אוהבת חתולים?!
לפני 17 שנים. 11 במרץ 2007 בשעה 20:36