לעולם לא תדעו-מה באמת מתחולל פה

עומדת על ארבע בקצה המיטה , כפות הרגליים מטה שמוטות ,
הרגליים לא מוצאות מנוחה.. משחקת מלחץ עם האצבעות

הכוס הרטוב מתכווץ בלי שליטה , בציפייה לעומד לקרות
הגב מתקמר .. לתנוחה מתרגלת..לא עוברות לי הדקות..

הראש בין הכתפיים מתגלגל .. מחפשת במהופך את דמותו
השיער מחליק מהכתפיים ומשאיר שובל צמרמורת לאיטו

עוצמת לשנייה עיניים הן כבר כואבות ממעקב
שומעת איך ברחבי החדר מתפשט קול תיפוף רגליו

צלליתו גבוהה היא, איתנה ולא מותירה ספק
רוצה שייגע בי, שייפליק , שייספינק-
כמה עוד אוכל להתאפק?!

הוא מתקרב אליי.. מניח יד על גבי החם
התחת מתרומם קלות- רוצה אליו כמו מיוחם

שייכנס כבר! אני נוטפת ..
עם יד מושטת מתחננת שייחדור

הוא מושיט עוד יד ומרעיד בקרבי איזו אצבע
ואני מתייפחת "אדון אל תעצור!"

אצבע ספוגה בי מוגשת אל פי זקוקה היא לניקוי
טורפת אותה בצימאון- הייתכן וזה היה שיקויי?!

מוריד את פניו מתיישב מול פותי [ 😄 ]
וחיוך זדוני מתנוסס על פניו
מכווץ את שפתיו ולעבר פותי זרם אוויר קר הוא נשב.

הגניחה על עצמה חוזרת כמו פיזמון לכולם דיי מוכר
עד מתי ? לא אעמוד בזה עוד..שייגמר כבר הסבל המר

ונשאלת השאלה אם הכאב הפיזי היה עדיף בדיעבד
כמכורה לכאבים שכמותי הריי בתוכי הדבר זה ידוע, ולרגע הוא לא נכחד!