לעולם לא תדעו-מה באמת מתחולל פה

כמה פעמים קרה לכם שניסיתם להזדהות עם מישהו בסיטואציה מסוימת, לכאוב את כאבו של האחר, לדמות את עצמכם במקום הסובל, לרחם , לרצות להחליף כדי למנוע כאב שנגלה לפניכם..
ישבתי לי זמן לא מועט בהמתנה לאוטובוס שאיחר לבוא, על ספסל ליד התחנה, תוך מעקב עקבי ובלתי פוסק אחר כלב גדול שחור ומיוחם בטירוף שמנסה בכל כוחו לזיין במרץ כלבה קטנה לבנה ומקולרת. אולי רבע שעה הוא רק קופץ ונופל כשבעלת הכלבה הלבנה כל הזמן מסלקת אותו מעל הבריאה הטהורה שלה. הכלב שלנו לא הרפה , לא התייאש ולא נבהל מנקבת אדם מאיימת.. כל מטרתו הייתה לזיין את הכלבה הארורה ויהי מה.. הזין האדום שלו מבצבץ בלי בושה.. הוא קופץ ומנסה להבקיע שוב ושוב. . הם נעמדו באמצע צומת.. מחכים שהרמזורים יתחלפו.
לרגע ניתקתי את מבטי מהמופע המרתק, ובו ברגע שמעתי חריקה רעשנית של גלגלים וחבטה עמומה.. כשהפנתי את ראשי חזרה הבחנתי בכלב השחור נמלט מהמקום ביבבה חרישית.. מה לומר.. לבי צנח לתחתונים... לא רק שהזיון לא הלך לו, נפל על כלבה קרה ולא נותנת הוא גם כמעט נהרג בגללה.. איזה חוסר צדק.. לא רק להידרס אלא להידרס עוד עם זקפה שלא הגיעה לפורקה... עכשיו תגידו לי אתם.. מי לא היה מתכווץ מהמחשבה על ביש מזל מזעזע שכזה...