לעולם לא תדעו-מה באמת מתחולל פה

שלוש נקישות עדינות על הדלת , ועמידה צייתנית המחכה לאישור להיכנס.
"כ---ן" נשמע קול מעבר לדלת
מיישרת שוב את המגבת שתלויה לי על היד, ונכנסת לחדר.
הם היו שניים , לבושים רק בתחתונים, אחד מהם שכב ברגליים פסוקות והשני הזדקף לקראתי.
"איפה להניח לכם את המגבת?" שאלתי בקול שקט ומבט מושפל.
הם הסתכלו אחד על השני והצביעו על הצד השני של החדר על שידה נמוכה, עברתי בזהירות על יד האחד שעבר מישיבה זקופה לעמידה בטוחה עם ידיים על המותניים. הנחתי אותה מקופלת יפה על השידה והסתובבתי ללכת. " תראה מה זה.." אני שומעת את אחד מהם מסננן מבעד לשיניים, "איזה גוף, תראה מה זה.." , לא הספקתי להגיע לדלת והאחד שעמד קרא לי לבוא " ככה מניחים מגבת? זה מה שמלמדים אתכם בשירות חדרים ??" הפנתי את מבטי ,והמגבת הייתה זרוקה על הרצפה. הלב שלי דפק כמו מטורף, הריי זה ברור מה עובר לשניים האלה בראש, הם לא באמת יעשו משהו, הריי זה מלון שמכבד את עצמו הוא לא יפקיר כך את העובדים שלו, הם יודעים שעלולים לשמוע אותנו, הם סתם חרמנים ומחפשים ריגושים. חלפתי שוב על פני הבחור העומד, הוא לא זז אחורה לפנות לי מקום ורק התקרב יותר, התכופפתי וקיפלתי שוב את המגבת הארורה, והרגשתי את המבטים שלהם מפשיטים אותי.
הצצתי לעבר הדלת שלפתע נראתה כה רחוקה , ניסיתי לא ליצור קשר עין , ובקול חרישי לחשתי "ברשותכם, אני אחזור לעבודתי" . " לאן את ממהרת? אולי תישארי איתנו קצת, תיהני אני מבטיח, קצת תנוחי מה יש? אל תדאגי בבוס שלך אנחנו כבר נטפל ..."
"לא תודה, אולי בפעם אחרת, יש לי באמת לא מעט עבודה על הראש" פסעתי בצעדים מהססים לכיוון היציאה..
"אוי תראי מה קרה.. הסדינים ממש מקומטים ולא מסודרים, גם פה יש הרבה עבודה, בואי תראי לי איך את מסדרת את הסדין הזה, אני חייב ללמוד איך עושים את זה... " פה נכנס לתמונה כבר הבחור השכוב, נעמד עם התחתונים שלו מולי, הפנתי את מבטי מטה לעבר המזרון החשוף , התכופפתי מעט, החצאית שלי התרוממה , והתחלתי למשוך את הסדין ולהחליק אותו על המזרון.
אחד היה מימיני והשני משמאלי, הם הלכו והתקרבו אליי, מאחוריי הייתה שידה כך שלברוח גם לא היה לי כל כך. "איזה תחת , יווואו איזה תחת " הוא צעק.. באותו רגע כבר לא חשבתי יותר מדי, דחפתי את השמאלי וזזתי עוד צעד לעבר הדלת "איי .." שמעתי אותו מתפלא ,תפס לי את היד וסובב אותה אחורה, זה כאב, התפתלתי והתחלתי להיאבק, הימני איבד את הסבלנות והפיל אותי על המיטה.. "תירגעי , מה זה שירות החדרים הגרוע הזה, נדווח הכל להנהלה!" הוא קפץ מעליי וקרע ממני בבת אחת את הגופייה שהייתה על גופי , ניסיתי לצרוח אבל רק נהמות צרודות נשמעו מתחת ליד שחסמה לי את פי.
לא מאמינה שזה אכן קורה, הוא תפס לי את הידיים, על אחת מהן הוא הניח את הברך שלו , ואת השנייה הוא החזיק עם משקל גופו עליי. בינתיים השני פתח לי את הרגליים המשתוללות שלי, איכשהו הצליח להוריד ממני את התחתונים, פתח אותן בכוח , וחדר בלי להסס, חדר אליי חזק, חדר עמוק כואב ואלים, ההוא מעליי הנחית עליי סתירה, תפס לי את הראש בשיערות ודחף את הזין שלו לפה שלי, "תמצצי זוננננננננננה" הוא צרח . לא יודעת במה התרכזו מחשבותיי, או ממה ניסתי להימנע או עפ מה נאבקתי יותר, עם הזין הלא רצוי בפה שלי, או הזין התובעני בין ברגליים שלי מפלח לי את הכוס בקדחנות , הרגשתי כמו בובת גומי, בשלב מסוים מצאתי את עצמי כבר ללא כוח להיאבק יותר, זה שזיין החל לרדת לי, וללקק לי את הדגדגן בזריזות, לא מובן, הוא גם דואג גם לטעום את בשרו, וממשיך לזיין, נכנסתי למין הלם מוזר, סתירות עפות עליי בקצב, מתנתקת לאט לאט, ואז מגיע לאוזניי המשפט הבא " סבבה, תעשה בה מה שאתה רוצה" לא הבנתי למה הוא מתכוון כשלפתע הרגשתי את הזין שלו נדחף לי לתחת במכה עצומה, הצרחה שבקעה לי מהגרון הייתה חייתית מתמיד, ההוא שהיה מעליי ושיתק לי את הידיים נשכב עליי תפס אותי בחוקה וסתם לי את הפה בכוח, , ירדו לי דמעות, הכאב היה בלתי נסבל, הוא לא ויתר והמשיך לחדור ,עמוק יותר ויותר, הגרון שלי מתנפח , הורידים תכף יתפוצצו מהלחץ , משהו לא ברור בין שאגה לנהמה חנוקה לא מפסיק לבקוע מבין ידו הגסה. אני על סף התמוטטות, לא מסוגלת יותר להתנגד להם , הם מזיינים אותי ומזיינים בלי מנוחה, רק כשאני מרגישה את הנוזל החם מתפשט בקרבי אני מבינה שהם הגיעו לפורקן, שומעת אותם מדברים, ואת צעדיהם מתרחקים, דלת נטרקת, מנסה לפתוח עיניים אך לשווא..אני כבר לא שם.. זרוקה , חצי מעולפת, חצי רדומה , על המיטה עם המזרון המציץ , לא מאמינה שזה אכן קרה הרגע...