שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שק איגרוף

דברים שהרבה יותר נוח להגיד כשאף אחד לא מקשיב.
לפני 13 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 15:50

היה לי מבחן.
עד עכשיו הכל כרגיל...כל יום יש לי מבחן.
אני אנסח את זה מחדש:
היה לי מבחן בו נתבקשתי לכתוס על הספר "סיר הסירים" מאת אלונה פרנקל.
כן, כן. שאלה של עשר נקודות!
"הסבר עפ"י איזו תיאוריה מתבסס הספר, והבא שתי דוגמאות."
דוגמאות??? דוגמאות!!!
אני הייתי צריכה לכתוב על נפתלי, ועל הסיר שקיבל מסבתא,
ועל הקקי שלו, ועל איך שנפרד ממנו כשאימו הורידה אותו באסלה.
(לא את נפתלי, את הקקי).

11 תגובות 3 ����� ������ �� ��

לפני 13 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 15:49

יום הולדת
פורסם לפני 12 ימים ב - 21 ביולי, 2011 בשעה 23:41

עוד כמה דקות, אהובי, יש לך יום הולדת.

לצערי, אני אאלץ להסתפק בברכה טלפונית וחיבוק דמיוני.
אבל כל כך רוצה להיות לידך ולהביע את כל מה שאני מרגישה
בחיבוק אחד ענק שלא ישאיר לך אוויר(:

יש לי מזל שיש לי אותך.
אתמול כשאמרתי לך את זה בטלפון, אמרת לי: "לי יש יותר מזל".
ואני הסכמתי איתך.......
אז לא, לי יש יותר(:
ואם להפסיק עם שטויות קיטשיות שנפלטות לי לפעמים בלי שליטה...
טוב, אני לא יכולה להפסיק:
אתה הפשושון שלי, והסלע שלי, והחבר שלי, והמאהב שלי, איש הסוד שלי, והתמיכה שלי, החתלתול שלי והאהוב שלי,
אתה החתיכה שמתחברת אליי באופן מושלם,
בדיוק כמו כשאנחנו שוכבים במיטה וכל זוית בגופך משיקה לשקע בגופי.

עוד מעט תגלה כמה חפרתי לך בברכות...
פה אני רק אגיד שאני מאחלת לך להמשיך עם הדרך שלך והאמת שלך,
להתקדם במסע הזה שאתה עובר, ולהגיע לסיפוק שאתה צריך, ולמצוא את האושר בכל שלב בדרך.
ואני, אני כאן, תמיד.
כרגע קצת רחוקה....
אבל אוטוטו לא תוכל להיפרד ממני(:

אוהבת אותך הכי בעולם.
(ואל תגיד שאתה יותר- כי אין סיכוי שאני אוותר לך הפעם)
ק.

1 תגובות 2 ����� ������ �� ��

לפני 13 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 8:38

גבולות
פורסם לפני 2 ימים ב - 18 ביולי, 2011 בשעה 03:43

יש לי בעיה עם הגבולות שלי.

יש לי הרבה גבולות. המון. יותר מדי אפילו, הייתי אומרת.

חלקם אני אפילו לא מבינה למה הם גבולות.

חלקם מוזרים לי כי אני כן עושה/ רוצה לעשות לאחרים את מה שגבול בשבילי.

וחלקם.... חלקם בכלל עושים לי רטוב רק מלחשוב עליהם....

אז למה, לעזאזל, יש לי כל כך הרבה גבולות?!


נ.ב-
יש מצב שהתשובה היא: בגלל שאני מסתכלת על עצמי בעיניים מאוד ביקורתיות...
אבל, מה שחשוב זה מה עושים עם זה עכשיו.

10 תגובות ��� ��� ���� �� ��

לפני 13 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 8:38

אוףףףףףףףףףףףף
פורסם לפני 5 ימים ב - 14 ביולי, 2011 בשעה 19:29

כולםםםםםםםםם עושים כיף,
רק אני לא!

אוף, נמאס לי כבר לעבוד, ללמוד, ולעשות דברים חינוכיים כאלה!!!
דיייי, בא לי לצאת לבלות, בא לי לעשות כיף, בא לי לעשות סקס.... אפילו בא לי לחזור לחוג קרמיקה!

ווואההההה (קול מפונק של בכי)

אוקיי, התלוננתי מספיק,
עכשיו לסגור את הרגליים, לקום, ללכת לסלון ולהמשיך ללמוד!

10 תגובות ��� ��� ���� �� ��

לפני 13 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 8:37

על מי אני עובדת?!
פורסם לפני 6 ימים ב - 13 ביולי, 2011 בשעה 21:30

אני חרמנית רצח.
לא מסוגלת לחשוב.
לא מצליחה לנמנם ( ואלוהים בעצמו יודע שאת זה אני עושה בכל מצב!)
לא יכולה גם לגעת.

רוצה שאתה תיגע.
רוצה להרגיש אותך.
אותך, ואת החבלים האלה
שאתה כנראה אוהב שאני מתגעגעת אליהם.

כל כך רוצה שתקשור אותי טוב,
להיות ככה לידך, בטוחה, מוגנת,
בלי שום יכולת לזוז.
אני רוצה שתי אצבעות שלך בפה שלי,
ועוד שתיים בכוס.
רוצה שתזיין אותי ככה עם האצבעות האלה,
עד שיכאב לי הכוס ולא ישאר לי כבר אוויר.

ואז, אז תיתן לי להרגע קצת.
אבל אל תפתח את החבלים,
תן לי להנות מזה כמה שאפשר....





אופפפפ, עכשיו הרבה יותר טוב(:


9 תגובות 5 ����� ������ �� ��

לפני 13 שנים. 5 ביולי 2011 בשעה 16:53

יש לי שטף דם ענק על הירך האחורית.
הוא נמצא שם, אלוהים יודע למה....
הלוואי והיה לי תירוץ טוב לפחות, איזה סשן רציני או משהו,
אבל עם איך שהחיים שלי נראים בשבועות האחרונים
סביר להניח שפשוט התנגשתי באיזה שולחן בלי לשים לב
(קורה לי יותר מדי...).

כבר יותר משבוע הוא שם, לא עובר ובקושי דועך.
נראה לי שנוח לו שם, על הירך שלי...
בכל מקרה, בנתיים הספקנו קצת להכיר,
אז החלטתי לקרוא לו רוקי.

כל מי שמעוניין בקצת אקשן על חשבון הירך שלו,
אני מחפשת בית חם לרוקי.
רוקי הוא שקט, ידידותי, וקצת בעל ראש כחול...
לא דורש טיפול מיוחד, מלבד לחיצה יומית עליו
ופליטת איזה "איה" או קללה כלשהי....
המסירה תתבצע באזור המרכז, תמורת דמי רצינות.
(כן הוא מסורס, ועבר תילוע)
לפרטים נוספים- מוזמנים ליצור קשר בבלוג או בפרטי.


לפני 13 שנים. 3 ביולי 2011 בשעה 23:19

הייתה איתי כל היום בתיק עוגת שוקולד.
אכלתי אותה רק עכשיו.

מה לעזאזל עבר עליי ב-10 השעות בין לבין?!

טוב, האמת שאני יודעת את התשובה...
עוד קצת.
רק עוד קצת....
תחזיקי מעמד...
בסוף תקבלי פרס(:


לפני 13 שנים. 3 ביולי 2011 בשעה 0:00

באת אליי
להמתיק לי טיפה את היום
חמוד כזה...

רק חבל שזה הזמן הזה בחודש-
שלא מאפשר לנו להזדיין כמו שצריך,
וכל כך מיותר לי בשנתיים הקרובות...

עשית לי מסאז' כזה טוווווב
שפירק אותי בדיוק במידה
ושיחרר את מה שצריך...

ואז ברוב חוצפתי (המקסימה)
העזתי לבקש מסאז' ידיים (!!!)
איכשהו זה הגיע למצב כזה שנהיה לנו משחק עם כלל חדש:
כל זמן שהזין שלך בפה שלי- אתה מעסה לי את הידיים.
היה כיף המשחק הזה... יותר שווה מסתם מסאז' ידיים(:

ואז קיבלת טלפון מהעבודה-
שזו ה-הזדמנות למצוץ לך ולראות איך אתה מנסה להישמע רציני ורגוע....

טוב, כמה אפשר לדרוש מבן אדם להתאפק?!
איך שניתקת את השיחה קפצתי עליך.
הוא בחוץ,
ואני רק בתחתונים
(שלא ממש יעילים במצבי נזילה קשים כמו היום...)
רוכבת עליו, כמו שאני אוהבת,
תופסת לך את החולצה בכח,
קצת שורטת...
מסתכלת עליך, על המבט הזה
שאני כל כך אוהבת
ומלטפת לך את הלחי.
"נו, קדימה" אתה אומר לי.
לא כל כך מבינה...
שנינו נלהבים,
מגבירים מהירות,
ואז אני מבינה.

רוכבת עליך,
רוכבת עליו,
אתה חונק אותי,
ואני סוטרת לך.

לשנינו מרוח חיוך מרוצה על הפנים.
לי עד עכשיו(:

לפני 13 שנים. 2 ביולי 2011 בשעה 8:57

אני לומדת ,
בבית (!)
סיוטטטטט

בכל מקום שאני נמצאת מאחורי נמצאת לה גם אמא שלי
4 ימים לא נכנסתי לכלוב!!!!
ולא יכולתי לכתוב פה שום דבר!!!!

אז רק באתי להגיד:
היי,
אני חיה,
אשוב בעוד כמה ימים....

שיט, אמא חוזרת...

ביי!
😒

לפני 13 שנים. 28 ביוני 2011 בשעה 17:33

קמתי ממש מוקדם בבוקר (לא מרצון, חס וחלילה...)

אכלתי רסק תפוחים

ישנתי בצהריים

ועכשיו אני הולכת לקבוצת סריגה....


פאק, חשבתי שיש לי לפחות עוד 500 שנה עד שאני אגיע לזה...