על רגשות ואשליות

בדרכנו החוצה מהצימר
אספתי מהשולחן את הקולר שהסרת מעליי כשמצצתי לך
הייתי עסוקה בלענוד אותו על צווארי כשבאת מאחוריי שלפת את השדיים שלי מהשמלה והחזיה
ככה כשדלת החדר פתוחה לרווחה
ניסיתי להפגין אדישות
כאילו אתה לא שם
התמקדתי בקולר
אבל רציתי אותך שוב למרות ששידרתי קור רוח חיצוני
התנשקנו בתאווה.. וזהו! התעוררתי לחיים
לא יודעת אם התגובה שלי לנשיקות שלך מצליחה לעבור ממני אליך בדיוק באותה התעוררות מוגברת שזורמת בדמי בזמן הזה
כל האיפוק היחסי שיודעת בדרך כלל
כל השקט שמאפיין אותי
נשיקה רטובה אחת - מצליחה לרמוס
יוצאת ממני דרכה משהי אחרת ....חייתית.. חמה.. חושקת ...סוערת
הלב שלי עולה ויורד
והאדרנלין........אם היה מד מדידה לאדרנלין הוא היה מתפוצץ מעומס
כשחושבת על זה בטוחה שאתה מבין באיזושהי צורה שנשיקות ממך הן נקודת תורפה
ושם אתה מחליט ללחוץ על הפיטמות בחוזקה כשאני כלכך שקועה בנשיקה ופחות עירנית ל"סכנות"
ובכל זאת צרחות בוקעות ממני - וזה בדיוק מה שרצית - כעת אתה רגוע ויכולים לצאת (-:
ניסיתי להכניס חזרה שדיים לשמלה ומנעת ממני
בלי הרבה מילים מבינה שאמורה לצאת ככה לרכב
ואני כמו מריונטה שאתה מפעיל על חוט
כאב מוציא ממני התנגדות שלא כתובה בתורה
אבל סיטואציות מנטליות פשוט הופכות אותי מולך כחומר ביד היוצר
שם אתה מקבל שיתוף פעולה אבסולוטי
תוך כדי נסיעה ידך נשלחת לפיטמותיי שמוצגות לראווה
כשאלוהים יודע מי עד למחזה זה שנגלה מולו...אבל למי אכפת?
התחושה של הרוח החופש פריקת העול כלכך נעימה..

ידך ממשיכה ומפלסת דרכה לתחתוניי שמוסטים הצידה אצבעותייך מרגישות את רטיבותי
ואני נמרחת כולי נאנקת גונחת ונפערת עוד יותר כדי לאותת לך להמשיך
מרימה רגליים על המושב הקדמי ולא מפריע לי שרכבים חולפים
אני אומרת לך שאנחנו שני מטורפים
ושאני מרגישה כמו זונה ואתה עונה : "למה כמו"?
שתקתי
שקט כזה בו ניסיתי לברר עם עצמי מה נכון לחשוב לגבי שאלתך הרטורית
לא אמרתי דבר בקול
אבל ניהלתי דיאלוג עצמי פנימי ובו אמרתי "לך" שאני זונה אמיתית אבל אך ורק זונה שלך
לא הייתי מוכנה להחשב זונה של מישהו פרט לך
אתה זה שמוציא ממני את אותה זונה שחבויה היטב
שעטופה בהמון שכבות מגננות ועטיפות אטומות הרמטית
אני שמובכת מכל פרט הכי טפשי
שלא מעיזה
שמתביישת רוב הזמן
לומדת דרכך ואיתך -לא בקלות-לא במהירות- להשיל מעליי שכבות ולנסות ללמוד
להשתחרר