על רגשות ואשליות

כשהכרנו שמתי דגש על גבול אחד שמבחינתי היה בבחינת יהרג ובל יעבור

ולא היתה לך שום בעיה להסכים לו מתוך אמונה שכך צריך להיות

מאז זרמו הרבה מים בנהר..

לאורך תקופה ידענו המון חוויות , קשיים, שיאים, פרידות ופיוסים

אך מעל הכל ניצחה תמיד העובדה שאנחנו קשורים ואוהבים ועל אף הפרידות - הקשר שלנו נצחי וגובר על הכל

הגבולות שחצינו יחדיו היו אך ורק במסגרת הזוגית בינינו (להוציא חוויה אחת ויחידה שהיתה קצת אחרת ולא רק זוגית)

המוטו בו האמנתי היה - כל עוד זה אתה ואני - אני ואתה - עשה בי כרצונך

לא זוכרת מתי חל המפנה שאיים לנפץ את הגבול הכלכך מהותי מבחינתי וגם מבחינתך (לפחות כך האמנתי)

ומצאתי עצמי נלחמת בך ובעצמי

נעה בין לרצות אותך ולוותר על אמונתי הכלכך מוצקה לבין התנגדות

זה היה מן תהליך כזה של לא מוחלט שלאחריו גמלה בליבי ההחלטה להסכים אבל הסכמה ממולכדת כזו שאעבור את כל המהלך עד........לשלב היישום בפועל

שממנו אצא מהתמונה ואת הגבול הזה אומנם תחצה אך לא איתי!

היה גם שלב שהצעתי שנפרד כדי שתוכל להיות עם משהי שאולי הגבולות שלה יהיו שונים משלי

עם כל הכאב היה חשוב לי לא לעמוד בדרכך להגשמת הפנטזיות שלך..

והיה שלב נוסף שכמעט שוכנעתי ובאתי לקראת הרעיון מתוך הקרבה גרידא ואולי קצת מתוך להראות ולהתגאות עד כמה מה שבינינו מיוחד

כל התהליכים וההחלטות שלי לא הזיזו לך והתנהגת בדרך האופיינית לך - לכפות את רצונך בדרך השליטה בכח או במוח

ואין בזה שום רע...את עיסקת החבילה הזו הסכמתי לקבל מתוך רצון חופשי..

ובכל זאת...

ההתנגדות בתוכי מסתבר שעמוקה הרבה יותר מכפי שנדמה

הפחדים והחששות מהיום שאחרי ומיצירת התקדימים לאחר מעשה עמוקים מאוד

וכל מילה שלך נשקלת ונמדדת בזכוכית מגדלת

כל התחלקות שלך בנושא יוצרת התלקחות מיידית

וכבר אין בי כוחות להתמודד עם העומס הרגשי הזה

הפרדוקס הוא שזו אחת התקופות היפות שלי איתך ומאוד רוצה להאמין שהיא כזאת בגללי ולא בגלל סיבה שלשמה התכנסנו כאן..

ממקומי כשפחתך אין לי שום כוונה להתנות תנאים

או להעמיד במבחנים

מכבדת אותך כאדוני יהיה אשר יהיה

יחד עם זאת מודיעה מהמקום הכי כנוע ומכבד

שחשוב לי גם היום

גם אחרי שעברנו כלכך הרבה

לשמור על העקרון הזה דווקא ממקום אוהב שחושש לשלמות הזאת שמורכבת

ממך וממני