לפני כחודש פלוס העבירו אצלי בעבודה, כל יפי הנפש, נוהל חדש שאסור לעשן בחדרי המדרגות. מה שהשאיר למעשנים החוטאים והמנודים רק שתי אופציות או לעלות לעשן בגג או לרדת לעשן מול הבניין.
לפני כחודש עשיתי החלטה שאני חוזר לדיאטה.
לרוב שמרתי עליה, ברגעי חולשה מסויימים נפלתי ממנה אבל בסה"כ אני שומר בכלל לא רע.
(זוג מכנסיים שקניתי רק לפני שבועיים שהיה צמוד עלי כבר גדול).
בשבוע שעבר החלטתי שאני לא משתמש בבניין יותר במעלית.
אז אם על כל סיגריה אני רץ במדרגות לקומה 5 מקומה 2 זה לא כמו בפרסומת של ה Duty free לא בזבזתי ... חסכתי.
(אפילו אם אני מעשן בקצב ממוצע של סיגריה בשעה וחצי)
נ.ב.
את הפסקות הסיגריה אני מעביר בניסיון משחק שש-בש מול הפלאפון שלי.
נשבע לכם, הפלאפון שלי כל כך טיפש שגם אם סנו החנון הקטן היה משחק מולו הוא היה מנצח (שלו לדבר על סטיל הערס הקטן).
Preview לפוסט הבא:
משפט סיני עתיק, אם רוצים לעזור לעני לא נותנים לו קילו דגים, מלמדים אותו לדוג.
לפני 17 שנים. 2 בספטמבר 2007 בשעה 11:03
