לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משבר הקורונה

לפני חודש. 26 באוק׳ 2021, 12:57

תיקון הנשמה זה ביטוי ששומעים פה ושם, אבל לא ברור על מה הוא מדבר. מה זו בכלל נשמה, למה צריך לתקן אותה, איך עושים זאת בדיוק? כדי לעשות סדר בבלבול הרב ניעזר בהגדרותיה של חכמת הקבלה.

אגו. כדי להבין מה זו נשמה ומהו תיקון הנשמה, צריך להתחיל מהכרת הטבע האנושי. האדם בנוי מחומר בסיסי של רצון לקבל הנאה ותענוג, שמלכתחילה עובד בצורה אגואיסטית. לכן האדם נהנה לעשות טוב לעצמו, או למי שהוא מזהה כשייך לו. הילדים שלו, המשפחה שלו, החברים שלו, לעיתים העם שלו או אפילו האנושות כולה. אם רואים שאדם מיטיב למישהו, זה רק בגלל שהאגו שלו מרגיש מכך סיפוק והנאה, באופן מודע או בלתי מודע. אחרת, הוא לא היה מסוגל לעשות אפילו תנועה קלה, כמו רכב שאין לו דלק.

נשמה זה משהו שאנחנו צריכים לבנות על פני הרצון לקבל האגואיסטי. רצון חדש, שיעבוד בכיוון הפוך, רצון להשפיע כל טוב מעצמנו לזולת. מדובר בהיפוך תוכנת ההפעלה שלנו, מצורת מחשבה אגואיסטית לצורת מחשבה על טובת האחרים. בלבד. בלי שום חזרה עצמית, בלי אף נגיעה אישית.

למה זה נדרש? כי זו המדרגה הבאה באבולוציה של מין האדם. על ידי שדרוג כזה האנושות תגיע למצב הרמוני, תתאים לאינטגרליות שבכל מערכת הטבע, ואז תגלה את הכוח האחד ששורה בה. כוח של השפעה טובה, אהבה ונתינה טהורה. אפשר לקרוא לו הטבע, כוח עליון, אלוהים, בורא, השם לא כל כך משנה. אדם שמשתווה לו בתכונותיו מגלה חיים שלמים ונצחיים, בממד עליון.

האם מישהו יכול להפוך את עצמו מיצור אגואיסט ליצור שמכוון לטובת האחר? לא. או ביתר דיוק, לא בכוחותיו עצמו. אבל, וזהו החידוש הגדול, על ידי שיטה מיוחדת שמפורטת בחכמת הקבלה אפשר לעורר עלינו השפעה מיוחדת מאותו כוח אהבה ונתינה, השפעה שתהפוך את היוצרות שבנו מהקצה אל הקצה. זה נקרא לבנות את הנשמה, או לתקן אותה.

חכמת הקבלה מלמדת שמלכתחילה היינו כולנו מערכת אחת מחוברת, שנקראה נשמת האדם הראשון. בתהליך הבריאה קיבלנו אגואיזם צר שהפריד אותנו זה מזה, מה שנקרא חטא. מהות התפתחותנו היא להגיע להכרה עצמאית בכך שזהו כוח רע, ולבקש את תיקונו. כשאנחנו מקבלים כוח טוב, כוח אהבה מחבר, אנחנו שוב מתקבצים למנגנון אחד הרמוני. בכך תיקנו את שבירת הנשמה הכללית, ולכן אנחנו זוכים לרמת הקיום הרוחנית שנקראת חיי גן עדן. כאן ועכשיו.

השיטה המעשית לביצוע תיקון הנשמה מוסברת בהרחבה בכתביהם של "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, ובנו הרב"ש. בגדול, היא מבוססת על לימוד מבנה המציאות: טבע האדם, טבע העולם ודרך התפתחותם. הלימוד נערך במסגרת קבוצתית, ובה גם מתרגלים התקשרויות מיוחדות בין הלומדים, שמעוררות את כוח האהבה והנתינה לפעולה.

בהדרגה, כל פרט בקבוצה מרגיש איך האגו שלו מתהפך לכיוון של אהבה לזולת. במקום להיות מכוון לתוך עצמו, הוא פתאום מרגיש נטייה החוצה, רצון לפתוח את ליבו ולתת אותו לכולם. אם מדייקים בביצוע תרגילי הקשר פעם אחר פעם, מתחילים להרגיש שברשת הקשר בינינו שורה כוח אהבה ונתינה משותף. כל אחד מגלה חיים חדשים, לא בתוך עצמו, אלא במרכז הקשר הקבוצתי. במקום התחושה הטבעית של אני ואתה, נוצר מאיתנו כלי חישה משותף, שמתמלא באור עליון. זוהי הנשמה שלנו, אחת לכולם.

בתהליך התיקון הזה אנחנו נעשים כאלוהים, יודעי טוב ורע, כפי שנאמר במקרא. היה לנו טבע רע, אגואיסטי, עכשיו רכשנו טבע טוב, אלטרואיסטי, על ידו הפכנו דומים לכוח הטבע הכללי, ולכן אנחנו זוכים לקיום בדרגה שלו.

חשוב לציין כי אין בזה קשר לדתות או אמונות כאלה ואחרות, זוהי חכמת הקבלה המקורית שקיימת כבר אלפי שנים. כבר בתקופת בבל העתיקה, לפני כ-3800 שנה, אברהם הבבלי ניסה ללמד אותה ברבים, כדי להציל את האנושות דאז ממלחמה גדולה שפרצה שם. כיום, כשהאגו שוב קופץ עד השמים כמו בסיפור מגדל בבל, כשאיש לא מבין את רעהו והבלאגן חוגג, אנחנו זקוקים לאותה שיטה לחיבור בין שונים. בלעדיה, אי אפשר יהיה לשרוד בעולם שנעשה מקושר כל כך, עם תלות הדדית לוחצת. האיומים הרבים שמרחפים מעל עתידו של הכפר הגלובלי, כמו גם הבדידות והניכור הקשים, הם כוחות אבולוציוניים שמכריחים אותנו להתקדם לטבע משודרג של אהבה ונתינה. לגלות את חיי הנשמה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י